תביעה כנגד נושאי משרה בחברה

מאת: עו"ד אלי שמעוני
נושאי משרה בחברה כגון מנהלים ודירקטורים הם אורגנים בתוך החברה, ומבצעים מתוקף תפקידם פעולות בשם החברה. ישנם מצבים בהם למרות שהם כביכול פועלים בשם החברה, הם נתבעים באופן אישי. לא פעם הם נתבעים על ידי בעלי המניות באותה חברה, כאשר אלו נפגעו ממהלכים שעשו אורגנים בחברה, וחשים שאותם מהלכים נעשו בצורה רשלנית מאוד, או תוך עירוב של שיקולים זרים. כמו כן, יש מצבים בהם הם נתבעים על ידי נושים של החברה, כאשר הטענה שמעשיהם של מנהלי החברה גבלו בפלילים (עם זאת, כאשר מדובר בנושים של החברה, לרוב התביעה תהיה נגד בעלי המניות של החברה באמצעות הרמת מסך).
אילו עילות תביעה יש כנגד נושאי משרה בחברה, באילו תביעות נהוג להשתמש, וכיצד ניתן להפחית את הסיכונים הנובעים מתביעות אלו? על כך במאמר זה.

עילות תביעה עבור בעלי מניות ונושאי משרה בחברה

על פי רוב, נושאי משרה בחברה ממונים על ידי הדירקטוריון, והדירקטוריון ממונה על ידי בעלי המניות. לפיכך, מהות תפקידם של חברי הדירקטוריון וכן של הדרג הניהולי בחברה, הוא לייצר ערך עבור בעלי המניות. מכך נגזרות חובות של נושאי המשרה בחברה כלפי בעלי המניות שלה. החובות העיקריות המהוות מקור לליטיגציה הן חובת הזהירות וחובת האמונים שהם חבים כלפי בעלי המניות; ראו למשל סעיף 252 לחוק החברות, העוסק בחובת הזהירות:
252. (א) נושא משרה חב כלפי החברה חובת זהירות כאמור בסעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
חובת הזהירות מטילה על המנהל חובה שלא להתרשל בקבלת ההחלטות שלו, כאשר הוא חב בחובת זהירות כלפי החברה (וכפועל יוצא מכך, לבעלי המניות שלה). חובת האמונים (סעיף 254 לחוק) היא החובה שלא לנהוג בניגוד אינטרסים, כלומר לא להעדיף את האינטרס האישי של נושא המשרה, על פני האינטרסים של החברה. במה נבדלת חובת הזהירות מחובת האמונים? ניתן להפר הפרת חובת אמונים, גם אם לא נגרם בפועל נזק לחברה; כלומר מספיק שנושא המשרה פעל בניגוד עניינים, כדי לקבוע שהייתה הפרה של חובת האמונים. השופט אהרון ברק בע"א 610/94 בוכבינדר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה, כתב: "חובת האמונים נבדלת מחובת הזהירות. חובת האמונים נועדה למנוע ניצול כוחו של הדירקטור לטובתו שלו. חובת הזהירות נועדה למנוע נזק לחברה … על-כן תופר חובת האמונים של דירקטור גם אם בהתנהגותו לא נגרם נזק לחברה".
כיצד נעריך את ההחלטות של נושאי המשרה? כיצד נדע מתי נושאי המשרה חרגו מהפעלת שיקול דעת ענייני, ופעלו משיקולים שאינם רלוונטיים לתפקיד? מקובל לדבר בהקשר זה על "כלל שיקול הדעת העסקי"; מדובר בקריטריון יציר הפסיקה, הקובע חזקה לפיה כל עוד לא הוכח אחרת, ההנחה היא שההחלטה של נושא המשרה הייתה עניינית. כדי לסתור זאת, וכדי להטיל חובה על נושאי המשרה, צריך להביא ראיות לכך. כלומר, כדי לתבוע נושאי משרה, צריך עילת תביעה חזקה יחסית. מעבר לכך, צריך להוכיח כי במעשיו של נושא המשרה עצמו, התקיימו כל יסודות העוולה הנזיקית. ראו לעניין זה את דבריה של השופטת אסתר חיות, בע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ: "התאגיד, בהיותו אישיות משפטית יציר הדין (להבדיל מאישיות משפטית טבעית), פועל באמצעות האורגנים ובעלי התפקיד בו. עובדה זו אינה גורעת מאחריותו של התאגיד כאישיות משפטית נפרדת, אך אין בה גם כדי להטיל, מניה וביה, אחריות על האורגנים ועל בעלי התפקיד בתאגיד. חבותם נגזרת כאמור מן השאלה אם קיימו באופן אישי את יסודות העילה".

סוגי התביעות כנגד נושאי משרה

תובענה ייצוגית:
נניח ויש לנו חברה ציבורית ויש לה הרבה בעלי מניות קטנים, ואחד מבעלי התפקידים בחברה לכאורה מועל באחת מחובותיו. במצב זה, בעל מניות בודד יכול ליצור קבוצה של בעלי מניות, ולתבוע בשם הקבוצה בתביעה ייצוגית. למעשה ההסדר של תובענות ייצוגיות, שקיים כיום בהמון תחומים במשפט, החל תחילה בחוק ניירות ערך, כמענה לקושי של בעלי מניות רבים לשתף פעולה יחדיו בתביעה נגד נושאי משרה.
על מנת להגיש תובענה ייצוגית, צריך קודם כל לאשר אותה  בבית המשפט. יתכן מצב שבו מספר עורכי דין יתחרו ביניהם על הגשת התובענה (שהרי יש בה שכר גבוה מאוד לעורכי הדין), ובית המשפט יצטרך לבחון מבין כל התביעות, מי תייצג נאמנה יותר את קבוצת בעלי מניות. לאחר אישור התובענה, יתקיים הדיון המהותי ביחס להפרת החובה כלפי בעלי המניות.
תובענה נגזרת:
תביעה נגזרת נועדה למצב שבו נושא המשרה הפר את חובת האמונים או חובת הזהירות שלו, ובכך גרם לנזק לבעלי המניות, או לחלק מהם. במצב כזה, בעל מניות שנפגע ממעשיו של נושא המשרה, תובע בשם החברה את בעל המניות באופן אישי (כלומר, עילת התביעה של בעל המניות, נגזרת מעילת התביעה שיש לחברה, ולכן זו מכונה תביעה נגזרת).
היות ועילת התביעה שייכת לחברה באופן עקרוני, ולכן סעיף 194 לחוק החברות קובע כך:
194. (א) כל בעל מניה וכל דירקטור בחברה (בפרק זה – תובע) רשאים להגיש תביעה נגזרת אם התקיימו הוראות סימן זה.
(ב)המעוניין להגיש תביעה נגזרת יפנה לחברה בכתב וידרוש ממנה כי תמצה את זכויותיה בדרך של הגשת תובענה (בפרק זה – דרישה).
כלומר, על בעל המניות בחברה לפנות קודם כל לחברה, בדרישה שתגיש תביעה כנגד נושא המשרה. רק לאחר שהחברה ממאנת להשתמש בזכות התביעה שלה, יכול בעל המניות לתבוע בשם החברה.
בין ייצוגית לנגזרת:
מתי נגיש תביעה ייצוגית, ומתי תביעה נגזרת? כאשר מדובר בדיני חברות, וכאשר מדובר בחברות פרטיות, לרוב יהיה מדובר בתביעה נגזרת. לעומת זאת, כאשר מדובר בעבירה על דיני ניירות ערך, רוב התביעות יהיו תביעות ייצוגיות.

מערכת היחסים בין נושאי משרה לחברה

בתור נושאי משרה בחברה, עלינו להגן על עצמנו באמצעות ביטוח אחריות מקצועית המתאים לנושאי משרה. סעיף 261 לחוק החברות מתיר לנושאי משרה "להתחמש" בביטוח, כל עוד הדבר לא נאסר בתקנון; מכל מקום, חשוב להסדיר כדבעי את מערכת היחסים בין החברה לבין נושאי המשרה שלה, בצורה יסודית וצופה פני עתיד, על ידי עורך דין תאגידי מנוסה, המתמחה בתביעות וליטיגציה כנגד נושאי משרה בחברה.
אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, עוסק בדיני חברות ותאגידים ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.
img

עו"ד אלי שמעוני

עו"ד אלי שמעוני בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B) ובעל תואר שני במנהל עסקים (MBA) ומביא ידע משפטי עשיר בתחומי התמחותו. בנוסף, עו"ד שמעוני בוגר קשת רחבה של הסמכות מקצועיות בתחומי המשפט האזרחי, הבנקאות, הציות, הקניין הרוחני, הממשל התאגידי ועוד… תחומי העיסוק העיקריים של עו"ד שמעוני: ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תובענות ייצוגיות, גישור ובוררות, קניין רוחני, חברות, תביעות ייצוגיות, מקרקעין, צוואות וירושות, תביעות כספיות, מטבעות קריפטוגרפיים, בנקאות, ציות והשקעות.

    לייעוץ וקביעת פגישה השאירו פרטים ונחזור בהקדם: