פירוק שיתוף בחברה

עסקים נעשים לא פעם בצורה של שותפות לטווח ארוך, באמצעות התאגדות לצרכים עסקיים; אחת מצורות ההתאגדות הנפוצות, היא כמובן חברה בע"מ. אולם מה קורה כאשר רוצים "לפרק את החבילה" בחברה? כדי להסביר איך הנושא של עובד פירוק שיתוף בחברה, ניקח מצב שבו שני אנשים חוברים להם למיזם עסקי. הם יכולים לעשות זאת על ידי חברה או על ידי שותפות. שותפות מכוננת על ידי מערכת היחסים הבין-אישית בין השותפים; חברה לעומת זאת נוצרת מבחינה משפטית לאחר אישור של רשם החברות, ועמידה בתנאים הדרושים בחוק להקמת חברה (בעלי מניות, תקנון, דירקטורים, פרוטוקולים מסוימים וכדומה).

הוא הדין גם בנושא של פירוק. ההבדל בין פירוק שותפות לבין פירוק חברה, הוא ששותפות מפורקת ברגע שאחד מן השותפים מעוניין בכך: בסעיף 41 לפקודת השותפויות נקבע כי שותפות מתפרקת כשאחד השותפים מודיע לשאר השותפים על כוונתו לפרק את השותפות. בחברה לעומת זאת, העסק קצת יותר מורכב: חברה היא אישיות משפטית בפני עצמה, ולכן עקרונית היא יכולה "לחיות" גם אם אחד מבעלי המניות יבקש לפרק את השותפות. כמו כן, בחברה יש תקנון, שהוא מעין התחייבות של החברה כלפי כולי עלמא. כלומר, "מערכת היחסים" של החברה כלפי העולם, מתקיימת באופן עקרוני גם אם בעלי המניות כבר לא מעוניינים להיות שותפים.

כיצד מפרקים שיתוף בחברה?

פירוק חברה יכול להיעשות על באחת משתי דרכים: פירוק מרצון, או על ידי בית המשפט. כדי להבין את ההבדל בין המצבים, נדון קודם כל בפירוק מרצון. על מנת שהחברה תפורק מרצון, יש לעבור מספר שלבים:

– הגשת תצהיר כושר פירעון לרשם החברות, חתום על ידי (לפחות) רוב הדירקטורים בחברה, כאשר לפי התצהיר החברה יכולה לשלם את כל חובותיה בתוך פרק זמן של שנה. כלומר כאשר שווי נכסיה של חברה עולה על סך כל החובות שלה, ניתן לפרק את החברה מרצון (במצב שהחברה לא יכולה לשלם את כל התחייבויותיה, ניתן לעבור הליך פירוק בידי בית המשפט). נדרש כי התצהיר יאושר על ידי הרשם לצורך פירוק.

– לאחר מכן (תוך לכל היותר שלושה חודשים), יש לכנס אסיפה כללית של בעלי המניות ולהחליט על פירוק מרצון. ההחלטה על פירוק מרצון תיעשה ברוב קולות (אלא אם נקבע אחרת בתקנון). כלומר, עקרונית יתכן פירוק מרצון, גם אם אחד מבעלי המניות לא מעוניין בכך.

– לאחר שיש החלטה על פירוק חברה, על האסיפה הכללית להחליט על מינוי נאמן שיהיה אחראי על פירוק החברה (מפרק).

– לאחר מכן, יש לפרסם את החלטת האסיפה הכללית ברשומות, וכן לשלוח הודעה אישית לכל הנושים הידועים של החברה. לאחר מכן, נושי החברה (ככל שישנם) צריכים להגיש תביעות חוב למפרק החברה.

– המפרק יכריע בתביעות החוב שהוגשו, יכנס את נכסי החברה לקופת פירוק, ישלם את חובות החברה, ויחלק את היתרה (לאחר תשלום כל החובות וכל ההוצאות) בין בעלי המניות.

– לאחר שהנאמן מסיים את תפקידו, עליו לערוך דוח המסכם את פירוק החברה, ולכנס אסיפה כללית לדיון בדוח.

– לאחר שהדוח ופרוטוקול אסיפת בעלי המניות מתקבלת ברשם החברות, וכן הרשם מוודא את תקינות המסמכים, הרשם מודיע על סופה של החברה.

כעת אנו יכולים להבין את ההבדל בין פירוק מרצון לפירוק על ידי בית המשפט. בעצם ההבדל הוא בנסיבות המובילות לפירוק: פירוק מרצון נעשה כאשר החברה יכולה לשלם את חובותיה (סולבנטית), וכן אין מחלוקת משמעותית בין בעלי המניות בדבר הליך הפירוק. לעומת זאת, פירוק החברה יבוצע על ידי בית משפט בכל יתר המצבים; ספציפית ישנן ארבע עילות לפירוק על ידי בית המשפט (שלוש מהן מנויות בסעיף 342ה לחוק החברות, והאחרונה בחוק חדלות פירעון):

החברה קיבלה החלטה על כך שהפירוק יעשה על ידי בית המשפט– למשל מצב שבו בעלי המניות לא מצליחים להכריע ביניהם בכל מיני שאלות מהותיות, ולכן הם מעדיפים פירוק על ידי בית המשפט מאשר פירוק מרצון.
חוסר פעילות– החברה לא הייתה פעילה מבחינה עסקית במשך שנה לפחות.
בית המשפט מצא כי מן הצדק והיושר לפרק את החברה– סעיף סל המאפשר לבית המשפט להורות על פירוק חברה בכל פעם שהוא סבור שכך יושג הפתרון הטוב ביותר.
חדלות פירעון– עילת הפירוק הקלאסית, כלומר, מצב שבו התחייבויות החברה עולות על נכסיה, ואין היתכנות ריאלית לתשלום חובות החברה לנושים.

עורך דין מתמחה בפירוק שיתוף בחברה

ישנן כל מיני אירועים ונסיבות שיכולים להוביל לפירוק של חברה, אולם שווה להתעכב על שניים מהם. הראשון הוא מצב שבו החברה בקשיים כלכליים, ויתכן שבפועל חדלת פירעון; במצב זה, חשוב לקבל ייעוץ מעורך דין המומחה לדיני תאגידים, שיידע לייעץ לבעלי המניות ולבעלי התפקידים בחברה כיצד לנהוג, על מנת להימנע מצעדים שיכולים לחשוף אותם לתביעה, ולסיים את מהלך חייה של החברה בעלויות נמוכות וביעילות ככל האפשר.

מצב נוסף הוא סכסוך בין בעלי המניות, המחייב הפרדת כוחות. במצבים אלו, יתכן שאפשר להציע פתרונות נוספים מאשר פירוק החברה, שהרי חברה טובה ומרוויחה, שווה יותר מסך כל חלקיה. אפשר לחשוב על מצב גישור, הפרדת כוחות בהסכם, רכישת מניות של בעלי מניות מתנגדים (לפי סעיף 341 לחוק החברות) ועוד.

מכל מקום, בכל הנוגע להתנהלות בנושאי חברות, עם דגש על פירוק חברות, נדרש עורך דין המתמחה בטיפול בעסקים ובחברות, על מנת לוודא שכל הפרוטוקולים והמסמכים יוגשו כדבעי לרשם החברות, על מנת לחסוך עלויות מיותרות, ולמנוע חשיפה לתביעות שלא לצורך. עורך דין המתמחה בדיני חברות יכול לפקח על עבודת הנאמן, ולוודא שבעלי המניות יקבלו את המגיע להם מנכסי החברה במהלך הפירוק.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בתל אביב ובהרצליה, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, עוסק בדיני חברות ותאגידים ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.