דירקטור בלתי תלוי

דירקטור בלתי תלוי הוא למעשה סוג נוסף של דירקטור עצמאי, בנוסף לדירקטור החיצוני, אשר חוק החברות, תשנ"ט-1999, מאפשר למנותו בחברה ציבורית, וזאת במטרה לחזק את עצמאות הדירקטוריון בחברה הציבורית, כך שהוא ישרת את טובת החברה כולה, מבלי להיות תלוי באינטרסים של בעלי השליטה בחברה.

מגמת חיזוק עצמאות הדירקטוריון נובעת מהצורך ההולך וגובר בהבטחת אופן ניהולן התקין של חברות ציבוריות, ועל מנת להקטין את הניצול לרעה של כספי המשקיעים מקרב הציבור ע"י בעלי השליטה בחברה, וזאת במיוחד לאור המשברים השונים שאירעו בשוקי ההון ברחבי העולם בשנים האחרונות. מגמה זו מוצאת ביטוי, לדוגמא, גם בסעיף 115 (א) לחוק החברות, אשר קובע כי מספר חבריה של ועדת הביקורת יהיה מינימום שלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה, ורוב חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים.
ההסדר החוקי בדבר מינוי דירקטור שאינו תלוי נועד אף הוא להבטיח כי הפיקוח על ניהול עסקי החברה ייעשה באופן אובייקטיבי ומקצועי, ומבלי לפגוע באופן בלתי סביר ביכולת בעלי השליטה בחברה לנהל את עסקיה, וכן על מנת להבטיח כי לדירקטורים העצמאיים בחברות הציבוריות יהיו הכישורים המתאימים לצורך מילוי תפקידם כראוי.

תנאי הכשירות לדירקטור בלתי תלוי.

סעיף 1 לחוק החברות קובע כי "דירקטור בלתי תלוי" הינו דירקטור אשר ועדת הביקורת אישרה כי מתקיימים לגביו תנאי הכשירות לכהן כדירקטור חיצוני לפי סעיפים 240 (ב)-(ו) החוק, לרבות בדבר העדר קרבה וקשרים עסקיים/מקצועיים עם בעלי השליטה בחברה, אך למעט הדרישה להיותו בעל מומחיות חשבונאית-פיננסית או כשירות מקצועית, וכן בתנאי שהוא אינו מכהן כדירקטור בחברה מעל תשע שנים רצופות, כאשר הפסקה של עד שנתיים (כולל) בכהונה לא תפסיק את רצף הכהונה.

חלק מהוראות חוק החברות אשר חלות על דירקטור חיצוני, תחולנה בהתאמה על דירקטור בלתי תלוי, לרבות בדבר העדר ניגוד עניינים בין עיסוקיו או תפקידיו האחרים לבין תפקידו כדירקטור, זכאות לגמול והחזר הוצאות, וכן כפיפות לתקופת צינון של שנתיים מתום כהונתו, בטרם ניתן להעסיקו כעובד או למנותו כנושא משרה בחברה. דירקטור שאינו תלוי יתמנה בדרך הרגילה שבה מתמנים דירקטורים בחברה, להבדיל מדירקטור חיצוני, אשר מתמנה על-ידי האסיפה הכללית בתמיכה של שליש מבעלי המניות שאינם בעלי שליטה בחברה.

היכן יש למנות דירקטור מסוג זה.

על פי חוק החברות, חברה ציבורית רשאית למנות לה דירקטור בלתי תלוי, ואילו חברה לתועלת הציבור חייבת למנות לה דירקטור כזה, וזאת כפי שיפורט להלן:

בהתאם לסעיף 249ב לחוק, חברה ציבורית רשאית לסווג דירקטור כדירקטור בלתי תלוי. כלומר, בעוד שהחוק מטיל על חברה ציבורית את החובה למנות לה לפחות שני דירקטורים חיצוניים, הוא איננו מטיל עליה חובה למנות לה דירקטור בלתי תלוי, אולם הוא מעודד אותה לעשות זאת, וזאת על מנת לחזק את עצמאות הדירקטוריון.

לעומת זאת, בהתאם לסעיפים 345מב (ב) ו-(ג) לחוק, חברה לתועלת הציבור, המכונה גם "קרן", חייבת למנות לפחות שני דירקטורים בלתי תלויים, במידה והיא בניהול פרטי, ואם היא בניהול ציבורי, אזי היא חייבת למנות לפחות שני דירקטורים, כאשר כל הדירקטורים בקרן חייבים להיות בלתי תלויים. כלומר, ככל שמדובר בחברה לתועלת הציבור, לא רק שמוטלת עליה חובה למנות לה שני דירקטורים בלתי תלויים, אלא שכל הדירקטורים שלה חייבים להיות בלתי תלויים.

הסוגיה של מינוי כדין של דירקטור בלתי תלוי הינה סוגיה מורכבת וחדשה יחסית, ועל כן חשוב ומומלץ להתייעץ ולהיעזר בעו"ד חברות מקצועי ומנוסה בתחום.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, עוסק בדיני חברות ותאגידים ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.