שימוש במידע פנים

"מידע פנים" מוגדר במסגרת סעיף 52א לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968:
"מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו".
במילים פשוטות, מידע פנים הינו מידע על חברה שניירות הערך שלה נסחרות בבורסה לניירות ערך, אשר יש בו כדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך שלה, אולם הוא טרם פורסם ברבים, אלא הוא ידוע למעשה רק לאנשי פנים של החברה. אם היה הנושא ידוע לציבור יש להניח שהמידע היה משנה את ערכם של ניירות הערך לטוב או לרע ולכן מהווה יתרון משמעותי שאסור יתקיים כיון שהוא נושא רווחים שהושגו שלא כדין.
"איש פנים" בחברה מוגדר כדירקטור, מנכ"ל, בעל מניות עיקרי (מחזיק בלפחות 5% מהמניות), כל אדם שמעמדו/תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים במהלך חצי השנה שלפני יום השימוש במידע פנים, בן משפחה של כל אלו, או תאגיד בשליטת של כל אלו, לרבות בן המשפחה.
דוגמאות למידע פנים: מידע על חתימה על חוזה או על מו"מ לסגירת עסקה, זכייה במכרז, נתונים על תוצאות כספיות ודו"חות כספיים, וכיו"ב.
כדי להפוך מידע פנים למידע לגיטימי שאינו כזה, יש לדווח עליו לרשות לני"ע או לבורסה לני"ע, והוא יהפוך לכזה במידה ופורסם על ידם – בחלוף יום מסחר בבורסה לאחר פרסומו, ובמידה והוא לא פורסם על ידם – תוך 4 ימים מהיום שדווח עליו (סעיף 52ו לחוק ני"ע).

איסור השימוש במידע פנים.

השימוש במידע פנים נעשה כאשר נעשית עסקה בני"ע של חברה בהתבסס על מידע שכזה, או כאשר נמסר מידע פנים למי שסביר להניח שיעשה בו שימוש.
השימוש במידע פנים כאמור הינו אסור על פי החוק, ואף נחשב לעבירה פלילית, במדינות רבות, וכך גם בארץ, בהתאם לפרק ח1 לחוק ני"ע, אשר נחקק בשנת 1981 במסגרת תיקון החוק. הרשות לני"ע בארץ היא המופקדת על אכיפת איסור זה, והיא הדואגת להביא לדין כל מי שנחשד בביצועו.
איסור השימוש במידע פנים מוטל על כל גורם, בין אם הוא איש פנים בחברה (שאז דינו מאסר 5 שנים או קנס גבוה), ובין אם הוא קיבל את המידע מתוך החברה (שאז דינו מאסר שנתיים או קנס גבוה, אם כי מחצית הקנס המוטל על איש פנים).

עוד יובהר כי עבירת איסור השימוש במידע פנים איננה כוללת מרכיב תוצאתי, ועל כן אין זה משנה אם אכן נוצר לאיש הפנים רווח אישי או לאו כתוצאה מהשימוש במידע זה,  אלא די בכך שנעשה בו שימוש כשלעצמו, כדי שהעבירה תתקיים.
חזקה בדבר ניצול מידע פנים – מטבע הדברים, קיים קושי ראייתי רב על מנת להוכיח את קיום העבירה. לפיכך, קבע המחוקק חזקה, הניתנת לסתירה, ולפיה במידה ואיש פנים מרכזי בחברה – לרבות דירקטור, מנכ"ל, סמנכ"ל, חשב, מבקר פנים, ובעל מניות עיקרי – קנה ני"ע תוך 3 חודשים מהיום בו הוא מכר אותם, ולהיפך, יהא בכך ראיה לכאורה כי הוא עשה שימוש במידע פנים.
עם זאת יצויין כי, הלכה למעשה, רק בשנת 2012 נגזר לראשונה עונש מאסר בפועל על מי שהורשע בביצוע שימוש פנים, וזאת במסגרת ת"פ 8256-05-11 מדינת ישראל נ' אפרים קדץ. השופט כבוב, אשר גזר 10 חודשי מאסר על הנאשם בתיק זה (אשר כיהן כסמנ"כל שיווק בחברה בה עבד), קבע כי נדרשת החמרה מהותית ברמת הענישה הנהוגה, אולם ראוי שההחמרה תתבצע באופן הדרגתי, כדי לאפשר לציבור להפנים את השינוי ולכוון התנהגותו בהתאם.

מטרת האיסור על שימוש במידע שהתקבל ע"י איש פנים.

מטבע הדברים, מידע פנים מעניק למחזיק בו יתרון רב ובלתי הוגן על פני הציבור בעת המסחר הני"ע הרלוונטיים, ולכן השימוש בו נאסר על פי החוק במדינות רבות ברחבי העולם, וזאת על מנת להתמודד עם בעיית חוסר השוויון במידע, מתוך כוונה לעודד שוק יעיל וכן מתוך הכרה בנחיצות שמירת אמון הציבור באמינות מנגנוני שוק ההון.
במסגרת רע"פ 5174/97 משה קרן נ' מ"י, נקבע כי תכלית האיסור על שימוש במידע פנים היא בעיקרה למנוע ניצול יתרון בלתי הוגן במסחר בניירות ערך, הנובע מנגישות למידע אודות חברה, כשנגישות זו איננה נחלתו של כלל ציבור המשקיעים.
עוד נקבע, במסגרת ע"פ 4675/97 ישראל רוזוב נ' מ"י, כי האיסור לעשות שימוש במידע פנים מבוסס על יסוד ההגינות, אשר תובעת להעמיד אנשים "מקורבים" למידע בחברה במעמד שווה לאנשים שאינם מקורבים, ככל שהמדובר הוא בעסקות בני"ע של החברה. כלומר, תכלית החוק היא למנוע ניצולה לרעה של עדיפות במידע, וזאת על מנת לעשות צדק בין השחקנים בשוק ההון. בנוסף,קיים הצורך הכלכלי, הדואג לאמינותו וליעילותו של שוק ההון, מאחר שאיסור על שימוש במידע-פנים מביא ליעילותו של השוק, שכן כאשר כל המידע הרלוונטי פרוש כשולחן-ערוך לפני כל המשתתפים במשחק-השוק, אזי המשחק הוא "פתוח". לעומת זאת, אם יותַר למקורבים לנצל מידע מתוך החברה לטובתם, אזי יגבר החשש כי משקיעים "קטנים" ידירו רגליהם מן השוק, או לחלופין, יעלו את "מחיר" כניסתם לשוק.

סוגיית השימוש במידע מתוך חברה, הינה נושא מורכב המצריך בקיאות ומיומנות רבה, ועל כן חשוב ומומלץ ביותר להתייעץ ולהיעזר בעו"ד מקצועי ומנוסה בתחום.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.