ייצוג משפטי בישראל

הסמכות לייצוג משפטי בישראל מוקנית אך ורק לעורכי דין, שהינם בעלי רשיון תקף כדין לעריכת דין בישראל. סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 קובע רשימה של פעולות ייחודיות אותן רשאים עורכי הדין בלבד לבצע:

• ייצוג בפני רשויות ציבוריות שונות כגון בתי משפט, בתי דין, גופים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית,  וגורמים ממלכתיים שונים, כגון רשויות המס ורשמי החברות והשותפויות;

• עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי, לרבות וכן ייצוג במו"מ לקראת עריכת מסמכים כאלו;

• ייעוץ וחיווי דעת משפטיים;

ביצוע פעולות אשר יוחדו בלעדית לעורכי הדין, על ידי מי שאינו עורך דין כדין, מהווה עבירה פלילית. מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לעורכי דין, מוגדר כמי שהסיג את גבול המקצוע, ודינו קנס כספי, בהתאם לסעיף 96 לחוק. מצבו של מי שהתחזה להיות עו"ד, או עו"ד מושעה שביצע פעולה ייחודית לעו"ד בתקופת השעייתו, הינו חמור יותר, הואיל ודינו מאסר שנה או קנס כספי, בהתאם לסעיף 97 לחוק.
סעיף 58 לחוק לשכת עורכי הדין אף אוסר על שותפות של עורך דין עם מי שאינו עורך דין, וכן אוסר על שיתופו בהכנסות בתמורה לשירותים סיוע או תועלת אחרת לעסקו. תקנה 472 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי כל פעולה בבית המשפט הנדרשת מאת בעל דין או המותרת לו על פי דין, יכולה להתבצע אך ורק ע"י בעל הדין בעצמו או ע"י עורך דין מוסמך, אא"כ ישנה הוראת דין אחרת. לפיכך, מי שאינו עורך דין, אינו רשאי לייצג אחר בבית משפט גם אם הדבר נעשה באופן חד-פעמי ו/או ללא תמורה, אא"כ ישנה הוראה שמאפשרת זאת על פי הדין. במסגרת רע"א 8120/08 ביטון נ' פורטל, נקבע, למשל, כי בעל דין לא יכול להיות מיוצג ע"י "ידיד קרוב", ללא הוראת דין שמאפשרת זאת.

במה רשאי לעסוק עו"ד זר בישראל.

"עו"ד זר" מוגדר בסעיף 98 א לחוק הלשכה, כעו"ד בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ושמרכז פעילותו המקצועית כעו"ד הינו הוא מחוץ לישראל, ואשר גם נרשם במרשם עורכי דין הזרים שמנהלת לשכת עורכי הדין  בישראל. סעיף 98 ב(א) לחוק לשכת עורכי הדין קובע כי על אף הוראות סעיף 20 לחוק עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר. כלומר, בהתאם לסעיף זה, עורך דין זר, רשאי לתת שירותים משפטיים בארץ, אך זאת אך ורק לגבי הדין הזר, והוא אינו רשאי לתת שירותים משפטיים לגבי הדין הישראלי, אותם רשאי לתת אך ורק עו"ד בעל רשיון לעריכת דין בישראל שהינו בתוקף, כאמור.

הרציונאל של ייחוד ייצוג משפטי בישראל.

מטרת ייחוד הייצוג המשפטי בישראל הינה לקדם אינטרס ציבורי של הבטחת שירותים משפטיים ברמה נאותה ולהגן על הציבור מפני אנשים שאין להם הכישורים המתאימים למתן השירות.
בניגוד לעורכי הדין, מסיגי גבול המקצוע והמתחזים כעורכי דין, לא הוכשרו מעולם לעסוק במקצוע עריכת הדין כנדרש בחוק, וכמו כן הם אינם נתונים כלל לפיקוח החוקים אשר חלים על עו"ד, לרבות כללי האתיקה השונים, אשר נועדו לשמור על כבוד המקצוע, וכן לוודא שהשירות הניתן ללקוח הינו הגון וראוי. כתוצאה מכך חשופים הלקוחות אשר מקבלים ייצוג משפטי ממי שאינו עו"ד כדין לסכנות רבות וכבדות משקל, כגון ייצוג בלתי מקצועי ורשלני לחלוטין, העדר הקפדה על איסור ניגוד עניינים, על שמירת חסיון הלקוח, ועל שמירת כספי הלקוח, אי גביית שכ"ט מעבר לחוק, ועוד סכנות כאלו ואחרות.
במסגרת ע"א 4223/12 המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ ואח' נ' לשכת עורכי הדין בישראל ואח', קבע ביהמ"ש העליון כי התובעת, חברה בבעלותה של לבנת פורן, מסיגה את גבול מקצוע עריכת הדין, וכי הינה רשאית להעניק אך ורק סיוע בעל אופי טכני, כגון מילוי טפסים וכד', לאדם שאינו מתמצא בדקויות השפה או סובל מליקוי או מגבלה כלשהי, ובעניינים שאינם כרוכים בעיבוד של העובדות, בהפעלת שיקול דעת או בהסתמכות על הדין.
הדברים האמורים חשובים עוד יותר לאנשים המתגוררים בחו"ל ולהם עניינים משפטיים בישראל הדורשים ייצוג משפטי, למעשה רק עורך דין ישראלי הבקיא והמנוסה בחוק הישראלי יוכל לייצגם או לנהל את ענייניהם על הצד הטוב ביותר ולכן מומלץ לפנות אל עורך דין בעל רישיון ישראלי ובעל המלצות וניסיון.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.