ניהול הליכים משפטיים (ליטיגציה) בישראל‎

מן המפורסמות היא שמרבית התיקים במערכת המשפט הישראלית נגמרים בפשרה, בין אם בשלב של מכתב ההתראה, ובין אם לאחר הגשת התביעה או אף לאחר מכן. עם זאת, כל פשרה משפטית תמיד מנוסחת בראי הסיכונים והסיכויים של כל צד, לו היו בוחרים "ללכת עד הסוף", ולנהל ליטיגציה עד לקבלת פסק דין.

ניהול ליטיגציה בבית משפט בישראל זו ממלכה של אי ודאות, אולם לעתים אין מקום לפשרה בין הצדדים, וחייבים לנהל את התיק לשם הכרעת הסכסוך. במצבים הללו, יש להיעזר בעורך דין המתמחה בניהול ליטיגציה. להלן כמה דברים שחשוב לדעת על ניהול הליכים משפטיים בישראל, ועל עבודתו של עורך הדין הליטיגטור.

מה זה ליטיגציה?

ליטיגציה היא האמנות של ניהול תיק בהליך משפטי. כאשר עורך דין העוסק בליטיגציה ניגש לתיק חדש, השאלה הראשונה שהוא צריך לשאול את עצמו, היא מה הוא רוצה להשיג בתיק הזה: הגדרת המטרה היא חשובה במיוחד, היות ורק אם המטרה ברורה לנו, ניתן לגזור ממנה את האסטרטגיה המתאימה לניהול התיק. לעתים יש מחלוקת עובדתית, ולעתים המחלוקת היא על פרשנות, אולם מכל מקום, עורך דין ליטיגטור חייב לנסח קודם את המטרה, וממנה לגזור את האסטרטגיה לניהול התיק. אפשר לומר שעורך דין חייב לגבש לעצמו את מה שיאמר בטיעוני הסיכום, עוד לפני שהוא מתחיל את ההליך המשפטי עצמו.

מיומנויות נדרשות לעורך דין העוסק בליטיגציה

עורכי דין רבים מתמקצעים לרוב בנישה כזאת או אחרת, וממנה מייצרים את עיקר מטה לחמם. עם זאת, עורך דין העוסק בליטיגציה נדרש להחזיק ולשלוט במספר מיומנויות, שהרי ניהול הליך משפטי הינה משימה מורכבת במיוחד. בישראל, ניהול הליכים בבית המשפט מורכב שבעתיים. בישראל קיימת מערכת משפט אקטיביסטית, אשר אינה מתנהלת באופן אחיד ומייצרת מצב של חוסר וודאות קבוע הן למתדיינים והן לעורכי דין. על מנת להשיג תוצאות, יש להכיר את רזי הליטיגציה בישראל לפרטי פרטים.

ניסוח כתבי טענות

המלאכה של ניסוח כתבי טענות הינה קריטית להצלחתו של תיק בבית המשפט. היא דורשת בקיאות בפסיקה ובחוק, אך בעיקר יכולת לנסח בצורה נהירה את הטיעון של הלקוח. בו בזמן, חשוב לזכור שתפקידם של עורכי הדין אינו לחשוף את האמת, אלא את הצד של הלקוח שלהם. לכן, חשוב לנסח את הטיעון, כך שהצד השני יתקשה להתמודד איתו ככל האפשר.

שווה לציין שעורכי דין רבים בישראל נוטים לא פעם להאריך שלא לצורך את כתבי הטענות שהם מנסחים, וזאת על מנת "לעשות רושם" על הלקוח שלהם. כלומר הם מעדיפים שכתב התביעה "ייראה ארוך" מאשר שיהא מדויק. עם זאת, בפועל הדבר פוגע ביכולת הטיעון, ובקושי של השופט לבור את המוץ מן הבר. לא פלא אם כן, שבתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, נוספו מגבלות על מספר העמודים המרבי של כתבי טענות.
מחקר משפטי
שיטת המשפט הישראלית מבוססת ברובה על כוחו של התקדים. משום כך, עורך דין שהוא ליטיגטור מנצח, יהיה עורך דין שיודע לעשות מחקר משפטי מקיף ויסודי, ויידע למצוא את התקדימים שישרתו אותו בצורה הטובה ביותר. לא תמיד התקדים "מתאים בול" לטיעון שלנו, ולכן נדרשת מצד עורך הדין יכולת להקיש מהתקדים את הטענה שתביא לביסוס הטיעון המשפטי שלנו.

טיעון בפני בית משפט

יש עורכי דין מעולים שלא יודעים לטעון בפני בית משפט; הם פשוט אינם נחשבים ליטיגטורים. טיעון בפני שופט היא אומנות בפני עצמה. במשפט הבריטי למשל יש אבחנה בין עורכי דין המופיעים בפני בית משפט, ואילו שלאו (כאשר ה-Barristers, המופיעים בפני בית משפט, נדרשים בהתמחות מיוחדת, בה הם מתלווים ל-Barrister ותיק).

היכולת להציג בפני שופט את הטיעונים שלנו בצורה משכנעת, היא לב ליבה של אמנות הליטיגציה. מדובר בניסוח טיעונים כך שיהיו משכנעים; יש חשיבות לא רק למה שאנחנו אומרים, אלא לאיך שאנחנו אומרים אותם: גם שופטי הם בני אדם, והנטייה של בני האדם הינה להאמין לגרסאות שהן קוהרנטיות, שיש להן מעין "הרמוניה פנימית". לכן למשל, ככל שהפרטים מתאימים יותר לסיפור, ככה יש נטייה להתעלם או פחות לפקפק באמינות של פרטים שאינן מתאימים.

חקירת עדים

זה לא משנה עד כמה אנחנו עורכי דין טובים, בסופו של יום, עדים וראיות הם בפועל מה שמנצח תיקים. לכן עורכי דין ליטיגטורים נחושים תמיד למצות את המסד הראייתי שלהם עד תום. חשוב לדעת בהקשר הזה, שלעורכי דין יש לרוב הזדמנות אחת לחקור עדים, שהרי גם אם יוגש ערעור, לרוב לא ידונו בו בממצאי מהימנות (כלומר, לא יאפשרו לחקור את העדים מחדש, אלא יניחו שהשופט פשוט ניהל את החקירה בצורה טובה מספיק בפעם הראשונה). בע”פ 3250/10, מדינת ישראל נגד פלוני, כתבה השופטת עדנה ארבל:

"ככלל, לא תתערב ערכאת הערעור בממצאים עובדתיים ובקביעות מהימנות שקבעה הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים שבהם נמצא כי הערכאה הדיונית נתפסה לכלל טעות היורדת לשורש העניין, כגון כאשר יש סתירות מהותיות בעדות שעליה נסמכה הערכאה הדיונית, או כאשר מתבררת שגיאה מהותית בהערכת המהימנות. התכלית של כלל זה היא כי הממצאים העובדתיים וקביעות המהימנות הוכרעו לאחר בחינת הראיות ולאחר התרשמות בלתי אמצעית מן העדויות על ידי שופטי הערכאה המבררת המנוסים בהערכת מהימנותם של העדים. תכלית זו תקפה ביתר שאת מקום שערכאת הערעור נדרשת להתערב בקביעות מהימנות הנוגעות לעדותו של קרבן לעבירות מין."

כאשר עורך דין חוקר בחקירה ראשית (כלומר, עד שהוא הביא), עליו לבדוק אותו ולהכין אותו היטב, בטרם יעלה אותו על דוכן העדים. במשפטים פליליים בישראל אגב, לרוב מוטב לסנגור להימנע מהבאת עדי הגנה, וזאת משום שבחקירה נגדית בישראל מותר לחקור על הכל ולא רק על מה שנאמר בחקירה ראשית (זאת בניגוד למשפט הנוהג בארה"ב. יש להדגיש כי אמנם בישראל ניתן לחקור בחקירה נגדית על דברים שלא עלו בחקירה ראשית, אבל רק על מה שהוא רלוונטי לתיק).

בחקירה נגדית, עורך הדין מנסה להפריך את דבריו של העד ככל האפשר. המטרה היא למצוא סתירות בגרסתו של העד, וכן לנסות לפגוע במהימנותו גם מחוץ להקשר של גרסתו בתיק. ניתן לחקור עדים על דברים שאין להם קשר ישיר לסיפור שעליו הם באו להעיד, אבל הם יכולים להשפיע על התפיסה של השופט את מהימנותו האישית של העד. המחקרים מראים שאנשים מאמינים פחות למי שהם יודעים עליו דברים רעים, גם אם זה בכלל לא בהקשר של התיק. יחד עם זאת, אסור לשאול שאלות פוגעות ומעליבות אם אין לנו תשתית עובדתית באותו עניין. ראו לעניין זה סעיף 2 לחוק לתיקון סדרי דין (חקירת עדים):

"2. בחקירת עד בבית משפט, לא ירשה בית המשפט חקירה אשר, לדעת בית המשפט, אינה לענין הנידן ואינה הוגנת; ובפרט לא ירשה בית המשפט חקירה שיש בה משום עלבון, הפחדה, התעיה או ביוש, שאינם לענין הנידן ואינם הוגנים".

כלומר בית המשפט לא ירשה חקירה שיש בה משום עלבון, הפחדה, הטעייה או ביוש שאינם לעניין הנידון ואינם הוגנים. ניתן לבייש או להעליב, אם הדבר רלוונטי לתיק ולעניין הנדון.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.