היתרונות והחסרונות של בוררות אל מול הליך בבית המשפט

מערכת המשפט הישראלית היא מן העמוסות בעולם, והרשו לנו להמר שהמצב הזה לא הולך להשתנות בקרוב. משום כך, אין זה פלא כי בשנים האחרונות הולכת וצוברת תאוצה חלופה להליך האדברסרי בבית המשפט, בדמות פנייה להליך בוררות. האם באמת הליך בוררות הינו עדיף לצדדים המבקשים לפתור סכסוך אזרחי במהותו, על פני החלופה של בית המשפט? נעבור כעת על היתרונות והחסרונות של בוררות אל מול הליך בבית המשפט, כדי שתוכלו לבחור את החלופה המתאימה לכם ביותר.

יתרונות הליך הבוררות

להליך בוררות ישנם מספר יתרונות על פני ניהול הליך בבית המשפט:
משך ההליך– מי מכם שניהל תיק בבית משפט, יודע שניהול הליך בבית משפט הוא משהו שאתה אולי יודע מתי אתה נכנס אליו, אבל אין לך מושג מתי תצא ממנו. ניהול תיק אזרחי בבית משפט יכול לארוך מספר שנים, שהרי יומני בית המשפט עמוסים לעייפה, והאפשרות של שופט לקבוע את הדיון הבא בתיק מוגבלת מאוד. לעומת זאת, בבוררות הפרוצדורה "קלילה" יותר באופן משמעותי, וההליך כולו יכול להסתיים בימים ספורים (ואף פחות מכך).
עלות ההליך– היות וההליך בבית המשפט ארוך הרבה יותר ומסורבל הרבה, הוא גם הרבה יותר יקר (שהרי צריך לשלם את השכר השעתי של עורכי הדין). מעבר לכך, ניהול הליך בבית משפט כרוך באגרות (גובה האגרה הינו נגזרת של סכום התביעה). לעומת זאת, בבוררות, ההליך יעיל יותר, ולכן זול יותר. יתרה מכך, הצדדים יכולים לקבוע בהסכם הבוררות מגוון קביעות המאפשרות לייעל את ההליך, כגון הימנעות מהבאת עדים, סטייה מדיני הראיות וכדומה, מה שיכול להוזיל את ההליך. נכון שצריך לשלם ישירות את שכרו של הבורר, אולם במידה מסוימת, שכר זה נקבע בהתאם לחוקי ההיצע והביקוש של השוק החופשי.
בחירת מנהל ההליך– בוררות היא במידה מסוימת "הליך כבקשתכם". לכן, בבוררות, בניגוד לבית המשפט, הצדדים יכולים לבחור את זהות הבורר שינהל את הדיון. לחילופין, הצדדים יכולים לקבוע פרוצדורה שבה יבחר הבורר. במצבים מסוימים, בעל דין יכול לפנות לבית המשפט למינוי בורר (ראו סעיף 8 לחוק הבוררות), אולם ככל שמדובר בשחקנים מתוחכמים, אין סיבה שתרחיש כזה יתממש בפועל.

ליכולת לבחור את זהות הבורר יש יתרון נוסף, והוא היכולת לבחור בורר המחזיק ברקע מקצועי המתאים להכרעה בבוררות. עם זאת, חשוב להדגיש כי יש הבדל בין בורר לבין מומחה המייעץ בהליך בוררות. סעיף יב' לתוספת השנייה לחוק הבוררות הולך כך:

"היתה הכרעת הסכסוך כרוכה בענין הטעון מומחיות, רשאי הבורר, בכל שלב משלבי הדיון ולאחר שנתן לבעלי-הדין הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, להורות על מסירת הענין לחוות-דעתו של מומחה שימנה; עותק מחוות-הדעת של המומחה יימסר לבעלי-הדין והם רשאים להתנגד לה ולדרוש את חקירת המומחה כאילו היה עד מטעם הבורר; הבורר רשאי שלא לשמוע עדויות של מומחים אחרים לענין שהוא מסר למומחה, אם הודיע על כך מראש לבעלי-הדין ולא התנגדו".

בפסק דין רע"א 300/89 ולקו חברה לבנין ועבודות עפר נ' טיקטינר טמיר, הוסכם בין הצדדים שימנו רו"ח לבירור חשבונות בסכסוך, אולם לא היה ברור אם מדובר במינוי בורר, או שמא בפנייה לקבלת חוות דעת. בפסק דין ולקו נקבעה הלכה לפיה כי כל עוד הדבר לא נאמר במפורש בהסכם הבוררות, העברת נושא למומחה במסגרת הליך בוררות, היא פנייה לקבלת חוות דעת, ולא מסירת עניין להכרעה על ידי בורר, אלא אם נאמר אחרת במפורש. כלומר בורר למעשה לא יכול להשתמש במומחיותו בתחום מסוים, אלא אם הצדדים הסמיכו אותו לכך במפורש.

היכולת של הצדדים לבחור את התנאים– כאשר סכסוך מתנהל בבית משפט, הצדדים כפופים ללוח הזמנים של בית המשפט. לעומת זאת, דיון בבוררות הוא מעין הפרטה של ניהול סכסוכים, והעברתם להכרעה בשוק הפרטי. משום כך, הצדדים נהנים מן היתרונות של השוק החופשי, כגון בחירת השעות ולוח הזמנים שלהם בעצמם, בהתאם למה שמתאים להם. כמו כן, הצדדים יכולים לבחור כי הסכסוך יתנהל בדלתיים סגורות, תחת חיסיון וכדומה, מה שלא קורה בבית המשפט (אלא רק כאשר יש טעמים לכך). כך יכולים הצדדים ליהנות מן האנונימיות של ההליך, ולהגיע לפשרה "מחוץ לכתלי בית המשפט".

חסרונות הליך הבוררות

למרות היתרונות שצוינו לעיל, הליך הבוררות היא אינו נטול חסרונות; נציין כמה מהם.
לא נפטרים מבית המשפט– הליך הבוררות מתנהל תמיד בחסות הלגיטימציה והמעמד של בית המשפט. כך למשל, לא ניתן להגיש פסק בוררות ישירות להוצאה לפועל, אלא יש להגיש אותו לאישור כפסק דין בבית משפט, ורק לאחר מכן ניתן להגישו להוצאה לפועל.
גבולות ההליך– הליך הבוררות נוצר מכוח הסכם הבוררות. בהסכם זה, קובעים הצדדים את גדרי הסכסוך אותו הם מבקשים להביא בפני הבורר. כלומר אם במהלך ההליך מתעוררים נושאים נוספים הדורשים בירור משפטי, לא ניתן להכניס אותם אל תוך הליך הבוררות, אלא בהסכמת שני הצדדים (מה שלא סביר שיקרה, כאשר מדובר בצדדים ניצים). לבית משפט לעומת זאת, יש יכולת להרחיב את היריעה לכדי נושאים נוספים. כמו כן, בהקשר זה חשוב לציין כי הסכם בוררות נוצר מראש על ידי שני צדדים, אולם ככל שיש צורך לצרף צד ג' לניהול הסכסוך, אין אפשרות לעשות זאת בהליך בוררות, אלא רק בבית המשפט.
שכר הבורר– נכון שעל פניו הליך הבוררות הינו הליך זול ויעיל יותר, אולם חשוב להיות מודעים לכך ששכרו של הבורר נקבע על ידי הבורר עצמו. לכן, חשוב לקחת נקודה זו בחשבון בטרם ימונה בורר על ידי הצדדים (כדאי לדעת שסעיף 32 לחוק הבוררות, מאפשר לבית המשפט להורות לבורר להשיב חלק מהשכר שקיבל על ידי הצדדים, אם השכר הזה נראה בעיניו "מוגזם").

תפיסות שגויות של חסרונות בהליך הבוררות

ישנן לא מעט תפיסות שגויות שהשתרשו ביחס לבוררות, אף על פי שהן אינן נכונות בפועל. תפיסה כזו למשל היא שפסק בורר הינו סופי ואינו ניתן לערעור. בפועל, הצדדים יכולים לנסח את הסכם הבוררות באופן כזה, שניתן יהיה לערער על פסק הבורר, כל עוד עומדים במספר תנאים הקבועים בחוק הבוררות.

תפיסה שגויה נוספת ביחס לבוררות, היא שלבורר אין סמכויות חוקיות בהליך. בפועל, לבורר יש סמכות לזמן עדים, ואף להוציא צווי הבאה כנגד עדים שסירבו להתייצב לעדות. כמו כן, לבורר יש סמכות להוציא צווים זמניים בהליך כגון הטלת עיקולים וכדומה. כמו כן, לאחר שניתן פסק בורר, ניתן להגיש אותו לבית המשפט, ולאשר את פסק הבורר כך שיהפוך מחייב כלפי כולי עלמא.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, פתרון סכסוכים אלטרנטיבי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.