מס ירושה בישראל
מס ירושה בישראל או מס עיזבון הינו מס המוטל על כספים ונכסים העוברים בירושה. מטרת מס הירושה היא למעשה צמצום אי השוויון שנוצר לכאורה כתוצאה מריכוז ההון בידי מעטים לאורך שנים. בדרך כלל, מס הירושה מוטל רק על ירושות ששווין עולה על סכום מינימאלי מסוים הנקבע בחוק, וסכומו נקבע באחוזים מתוך כלל הירושה.
מס ירושה היה קיים כמעט בכל המדינות המפותחות, אולם משנת 2000 יש מגמה עולמית של ביטול המס. נכון להיום, בישראל אין מס ירושה, וזאת החל משנת 1981. בעבר נגבה בישראל מס ירושה החל משנת 1949 ועד לביטולו בשנת 1981, ומאז הוא טרם חודש.
הרקע ההיסטורי של מס ירושה בישראל.
מס ירושה בישראל הוטל לראשונה על ידי הכנסת באוגוסט 1949. ניתן פטור מהמס לתרומות למדינה, לרשויות מקומיות, לקרן הקיימת ולקרן היסוד. גובה העיזבון הממוסה ושיעור המס נקבעו באופן מדורג בהתאם לקרבת היורשים לנפטר: מדרגת המס הגבוהה ביותר לצאצאי הנפטר הייתה 40%, ואילו מדרגת המס הגבוהה ביותר לקרוב רחוק הייתה 70%. בפועל, ההכנסות שנבעו מהמס היו קטנות.
במהלך השנים נערכו דיונים שונים בקשר לתיקון חוק מס העיזבון, במטרה לשפר את אופן גביית המס. עם זאת, היו גם הצעות לבטל את המס כליל או להכניס בו הקלות, וזאת בשל חוסר האפקטיביות שלו, ומאחר שהמס נתפס כפוגע בהשקעות גורמי חוץ בישראל, ובמעמד הביניים בישראל. התיקון לחוק אושר לבסוף בסוף יולי 1964. למרות שמטרת התיקון היה להגדיל את הגבייה, נטען שהתיקון כלל כה הרבה פרצות שהוא למעשה הקל על היורשים.
בתחילת אוגוסט 1979 הועלה סף הפטור ממס עזבון במידה רבה מאד, כך שלפחות 90% מאזרחי ישראל נפטרו מהמס. באוקטובר 1980 הועלה סף הפטור ממס עזבון למליון שקלים.
לבסוף, באפריל 1981 בוטל המס. ביטול המס זכה לביקורת של האופוזיציה בנימוק שהמדובר בשוחד בחירות. מנגד, היו שטענו שביטול המס נבע מהאינפלציה הערה שהייתה באותה עת, וכן מהעובדה שהוא הפך ללא כלכלי: הוצאות הגביה שלו התקרבו לתקבולים ממנו. תהא הסיבה לביטולו אשר תהא, עובדתית בישראל הום אין מס ירושה.
הנסיונות לחידוש מס ירושה בישראל.
בשנת 2000 המליצה ועדת בן בסט לחדש את מס העיזבון, אך המלצתה לא יושמה. נכון לשנת 2015, הציע שר האוצר משה כחלון לחדש את מס העיזבון, באמצעות הטלת מס של 10%–20% על ירושות של יותר מ–10 מיליון שקל.
כמו כן, במסגרת התוכנית להוזלת הדיור, הוצע לבטל את הפטור ממס שבח על דירה שהתקבלה בירושה, אלא אם הדירה תימכר בתוך שנתיים ממועד הירושה. יש הטוענים כי המהלך בנוגע למס שבח אף מרחיק לכת יותר ממס הירושה הנשקל כעת, מכיוון שהמס אמור לחול על ירושות גדולות בלבד, ואילו מיסוי הדירות יחול על כל דירה שתועבר בירושה. לפיכך, בעוד שרק המאיונים העליונים בלבד אמורים להיפגע ממס ירושה, האוכלוסייה שצפויה להיות מושפעת מביטול הפטור ממס שבח על דירות בירושה הינה רחבה בהרבה, הואיל והיא כוללת את כל מעמד הביניים והמעמד הגבוה.
המצדדים בחידוש מס הירושה טוענים כי המדובר במס ערכי ומוסרי, המהווה הכרה בעקרון שיוויון ההזדמנויות, ומעביר מסר מוסרי לדור הבא כי יש לעוד עבור הכסף. "אין שום הצדקה פילוסופית, מוסרית, כלכלית, להגיד לבן אדם 'בגלל שאבא שלך הצליח, עשה עסקים טובים והרוויח כסף, אז לך יש זכות לקבל את הכסף שלו, בלי לשלם כלום לחברה. זה גם לא יעיל מבחינה כלכלית, כי זה שהאבא היה טוב והצליח, לא אומר שהבן או הבת שלו יהיו טובים. לכן, מכל הבחינות, יש הצדקה מלאה למס ירושה. כאשר בן אדם גמר להרוויח, השתכר, שילם מס במהלך חייו, הכול טוב ויפה, מתחיל הדור החדש, והדור החדש צריך לקבל הזדמנות שווה, ודרך-המלך לשוויון הזדמנויות היא מס ירושה".
המתנגדים לחידוש המס טוענים שהגם שמדובר במס שמוצדק מבחינה מוסרית, המדובר במס אשר קשה ליישום, ואשר ידרוש משאבים רבים מרשות המסים, ויכניס מעט מאוד כסף לקופת המדינה. בעלי הנכסים והכספים ימצאו דרכים הבריח אותם לחו"ל, והמס גם יבריח יהודים זרים שבאים ארצה דווקא כדי לברוח ממס ירושה שקיים במדינות שלהם.
לסיכום: נכון להיום אין עדיין מס ירושה/עזבון בישראל, אשר נחשבת על כן כמקלט מס בכל הנוגע לנושא זה. יחד עם זאת, יש לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא זה, ובמיוחד במידה שהמס יחודש, ובמקרה כזה רצוי ומומלץ מאד להתייעץ עם עו"ד הבקיא בתחום זה על מנת לתכנן נכון ולהיערך לקראתו כיאות במידה ויוחזר.
אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.