הפרת הסכם מייסדים
כאשר יוצרים שותפות עסקית, לרוב במסגרת של חברה בע"מ, לצד תקנון החברה, נהוג לנסח בין השותפים הסכם מייסדים (במקרה שמדובר בחברה, נקרא גם הסכם בעלי מניות). מדובר במסמך אשר נועד להסדיר את הזכויות והחובות בין השותפים מקימים יחד את החברה, ומטרתו להביא לניהול תקין של החברה, תוך שמירה על האינטרסים של השותפים בה.
עם זאת, לעתים אחד הצדדים עשוי לטעון להפרה של הסכם המייסדים. בשונה מהפרת חוזה ״רגילה״, להפרת הסכם מייסדים עשויות להיות השלכות משמעותיות על צדדים שלישיים בכל מיני הקשרים; כמו כן, במקרה של מיזם עסקי, אינטרס ההסתמכות של השותפים הנוספים הוא משמעותי במיוחד, שהרי לרוב מדובר במשקיעים שהשקיעו ממיטב הונם לצורך הצלחת המיזם העסקי. לכן, במאמר זה נדון בהיבטים השונים של הפרת הסכם מייסדים.
חובות וזכויות בהסכם מייסדים
הסכם מייסדים מסדיר מגוון נושאים רלוונטיים למערכת היחסים בין בעלי מניות במיזם. בהקשר זה נציין למשל כמה דוגמאות:
חוזי הצבעה למיניהם– בעלי מניות שונים, מגיעים ביניהם להסכמה כיצד יצביעו בנושאים שונים בתאגיד, למשל מינוי דירקטורים.
התייחסות להסכמי מכירה של מניות– למשל זכות סירוב ראשונה, שכובלת את בעלי המניות להציע למכירה את המניות לבעלי המניות האחרים קודם, לאחר שמצאו קונה מסוים שמוכן לשלם מחיר מסוים. הפרקטיקה היא שקודם צריך למצוא קונה חיצוני שמוכן לשלם מחיר מסוים, ולאחר מכן יש להציע את המניות במחיר המוצע לבעל המניות הפנימי, ורק אם הוא מסרב, מותר למכור את המניות לקונה החיצוני. הסכם מייסדים יכול גם לכלול תנאים למכירה או העברת מניות (למי מותר למכור וכיצד), מנגנון הערכת שווי במקרה של מכירה או העברה ועוד.
זכויות וטובות הנאה מיוחדות– הסכם מייסדים יכול לכלול זכויות וטו מסוימות, כך שבעלי המניות ישמרו לעצמם שליטה והגנות מפני מצבים מסוימים, אשר עשויים להוות בעיה מבחינתם. מנגד, ההסכם יכול לכלול גם חובות וסנקציות מסוימות במקרה של הפרות הסכם.
תניית בוררות– בעלי המניות יכולים לקבוע כי סכסוכים בין הצדדים, ידונו בבוררות ולא בבית משפט. אפשר לקבוע גם את הדין החל על ההסכם וכדומה.
סודיות ואי-תחרות– נפוץ בהסכמי מייסדים לקבוע התחייבות לשמירה על סודיות, וכן תניות אי-תחרות למיניהם, בין אם בתקופת ההחזקה של מניות החברה, ובין אם לאחר מכן.
אולם מעבר לכלל התניות וההסדרים הנהוגים בחוזה מסוג הסכם מייסדים, כמו בכל המשפט הישראלי, גם כאן חל עיקרון תום הלב כמעין עיקרון-על החולש על הכל. הדבר חוזר על עצמו כחוט השני בפסיקה בנושא של הסכמי מייסדים. למשל, בפסק דין תא (תל אביב) 37005-08-17 – רועי ליבר נ' ארז זאב פישלר נדונה הפרה של הסכם מייסדים. כך נכתב בפסק הדין:
"ארז לא גילה את מצבה הכספי של ליה לתובעים קודם לכריתת הסכם המייסדים, את הסיכון כי כספים שיוזרמו לחשבונה של ליה עלולים לרדת לטימיון, את אי הסכמתו של ארן לבלעדיות, וכן את העובדה כי כבר התקשר בהסכם לביצוע המיזם עם דביר, חרף התחייבותו לבלעדיות במסגרת הסכם המייסדים. הסתרת מידע זה עולה כדי חוסר תום לב במו"מ לכריתת הסכם מכר ואי גילוי עובדות רלוונטיות, בניגוד לנורמת ההתנהגות המוסרית המצופה בשלב המו"מ הטרום חוזי".
כלומר אנו למדים כי למשל אי גילוי פרטים חשובים, עשוי לעלות לכדי חוסר תום לב, ועשוי להביא במצבים מסוימים לביטול החובות שנקבעו בהסכם המייסדים.
הגנה מפני דילול בהסכמי מייסדים
בהסכמי מייסדים למיניהם, משקיעים שני הצדדים מכספם או ממשאבים אחרים ברשותם, ובתמורה מקבלים אחוז מוסכם במניות המיזם בהתאם לשווי המיזם. עם זאת, לא אחת קורה שהחברה זקוקה להשקעה נוספת למטרה כזאת או אחרת, מה שמביא להזרמת הון נוסף. הסכמי מייסדים לרוב צופים את המצב הזה, ולכן נהוג בהסכמי מייסדים לתת זכות בכורה לבעלי המניות הקיימים, כלומר את הזכות לשים את הכסף הנוסף בעצמם, בהתאם לחלקם היחסי, כך שאחוז ההחזקה שלהם בחברה לא ידולל (כלומר, שלא יהיה מצב שבו הם נשארים עם אותו מספר של מניות, אך מספר המניות הכולל בחברה גדל, מה שמקטין את החלק היחסי שלהם בחברה).
עם זאת, ישנם מצבים בהם בעלי מניות זוכים להגנה מפני דילול, גם אם הם לא משקיעים סכום כסף נוסף בסבב של הזרמת הון. אלא שמצב כזה, צריך להיות "מתומחר" בתוך הסכם המייסדים, ומוסכם מפורשות על ידי הצדדים. בע"א 6041/15 האמה בע"מ נ' אורנה מולר, מדובר היה בהסכם מייסדים שנחתם בין חברה בשם האמה בע״מ, לבין משפחת מולר, בהקמת חברה בשם מוליתן תעשיות. בפסק הדין, נאמר כי:
"הגנה מפני דילול בשיעור אחזקותיו של בעל מניות, המעוגנת בתקנון החברה או בחוזה בין בעלי מניות שהחברה היא צד לו, מחריגה את בעל המניות הנהנה ממנה מיתר בעלי המניות בחברה. היא מכפיפה את אופן הקצאת המניות בחברה כנגד השקעת הון בחברה בהתאם למנגנון הקבוע בה ומבטיחה לבעל המניות הנהנה מהגנה מפני דילול שאחזקותיו בחברה לא תדוללנה. זאת אף אם הוא נמנע מלהוסיף ולהשקיע בחברה ואף אם מדובר בהשקעת הון חיונית לטובת החברה וקידום מטרותיה ואשר בעלי רוב המניות חפצים בה. כפועל יוצא, הגנה זו משפיעה על יכולות תמרון הון המניות של אותה חברה וחלוקתו ובמקרים מסוימים היא אף עלולה להוות "אמצעי סחיטה" בידי בעל המניות הנהנה מהגנה מפני דילול ביחסיו מול החברה. זכות זו הניתנת לבעל מניות היא תוצאה של מפגש רצונות בינו לבין בעלי מניות אחרים, ובינו לבין החברה, בהתאם לאופן שבו היא עוגנה… אולם גם כוחה של זכות זו מוגבל. היא אינה יכולה לחתור תחת טובת החברה ותכליות דיני החברות".
על מנת שצד יהיה מוגן מפני דילול, למרות שלא נדרש לשים הון נוסף, הדבר חייב להיות כתוב במפורש ומוסכם מפורשות על כל הצדדים להסכם המייסדים, אחרת יהיה בכך מתן כוח בלתי מוגבל למי שזוכה להגנה זו.
אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.