שותפות עסקית בין חברים

שותפות עסקית פורחת כאשר שורר אמון בין השותפים. לכן שותפות עסקית בין חברים קרובים היא חזון נפרץ, שהרי בין חברים טובים קיים מטבע הדברים אמון הדדי, כזה הנובע מהיכרות אינטימית ארוכת שנים, לעתים אפילו מילדות. אולם העובדה שיש אמון בין חברים, ולמרות התחושה שהחברות חזקה מכל מחלוקת, לעתים בכל זאת מתגלעת מחלוקת שהורסת הן את העסק והן את החברות.

אם אתם שוקלים לקיים שותפות עסקית עם חבר טוב, או שמא אתם כבר נמצאים באחת כזאת, הנה כמה נקודות שחשוב להתייחס אליהן במצב זה. כך תוכלו לשמור על גבולות בריאים, הן בעסקים, והן בחברות.

מדוע חשוב לנסח הסכם שותפות?

כאשר שני פרטים (לפחות) פועלים ביחד במסגרת למען יצירת רווחים, הם למעשה מכוננים שותפות (פקודת השותפויות מגדירה ״קשרי שותפות״ כך: "הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים"). שותפות עסקית היא יצור מוזר בדיני התאגידים, שהרי היא קיימת גם אם היא לא נרשמת (בניגוד לחברה למשל, הקיימת רק מרגע שהיא נרשמת ברשם החברות). לכן, אנשים עשויים "להתגלגל" אל תוך שותפות עסקית, גם אם הם לא תכננו זאת מראש.

אולם המשמעות של כניסה לשותפות היא דרמטית במקרים רבים. למשל, בשותפות אין הפרדה בין התחייבויות השותפות להתחייבויות השותפים (בניגוד לחברה בערבון מוגבל למשל). יתרה מכך, סעיף 14 לפקודת השותפויות קובע כי שותף יכול לחייב את השותפות, כלומר גם את השותפים הנוספים. כלומר, יתכן והשותף שלנו יעשה מעשה עסקי בשם השותפות, ובכך יביא לכך שנושי השותפות יירדו לנכסים האישיים שלנו, ואף יביאו אותנו לחדלות פירעון באופן אישי.

כמו כן, סעיף 20 קובע כי כל שותף חב, יחד עם שאר השותפים ולחוד, בכל החיובים שהשותפות חבה בהם בהיותו שותף. רוצה לומר, תיאורטית אפשר לגבות מאיתנו את מלוא החוב של השותפות, גם אם השותף הוא זה שיצר את אותה התחייבות כספית, בין אם בחוזה, בין אם בעוולה נזיקית ועוד.

משום כך, ומשום נימוקים רבים נוספים שקצרה היריעה מלתאר אותם כאן, חשוב להגדיר את מערכת היחסים בין השותפים כבר למן ההתחלה, ולנסח הסכם שותפות, שיתווה את מערכת היחסים בין השותפים בצורה הכי ברורה והכי מוגדרת שאפשר.

מה לכלול בהסכם שותפות בין חברים?

אוקי, אז הבנו שהעצה המשפטית הכי טובה שתוכלו לקבל ביחס לשותפות עסקית עם חברים, היא לכונן הסכם שותפות. כעת עולה השאלה, מה יכלול אותו הסכם? כאן יש חשיבות רבה לטיב השותפות, תחום הפעילות, זהות השותפים וכדומה. אולם בקווים כלליים, אפשר להתייחס לכמה נקודות מפתח שאפשר להכניס בהסכם השותפות.
נכסי השותפות
סעיף 31 לפקודת השותפויות קובע כי "הנכסים, הזכויות וטובות ההנאה, בנכסים שהוכנסו בראשונה להון השותפות, או שנרכשו במהלך עסקיה, בקניה או בדרך אחרת על חשבון השותפות או למטרותיה, הם נכסי (ה) שותפות…"

כיצד אנו יודעים אם נכס מסוים הוא נכס של השותפות? לפעמים שותף רוכש נכס או טובין בכספי השותפות, מתוך כוונה להיות הבעלים שלו באופן אישי. איך נבדיל? אז יש מבחנים בפסיקה שיסייעו לנו, אולם הכי פשוט להגדיר את הדברים מראש בהסכם: מתי רכישה נעשית בשם השותפות, ומתי לאו.

דבר נוסף שחשוב להגדיר הוא חלוקת רווחים: אם למשל אין חשבון בנק משותף לשותפים החברים בשותפות, מתי וכיצד נקבעת חלוקת הכספים לכיס הפרטי של השותפים; בניגוד לחברה, שם יש חלוקת דיבידנדים מסודרת, בשותפות אין, ולכן מוטב שהצדדים יקבעו ביניהם מנגנון חלוקת רווחים מוסכם.

קבלת החלטות

הנושא של קבלת החלטות בתוך השותפות הוא קרדינלי, שהרי כאשר יש למשל שני שותפים, איך ניתן להכריע כאשר השותפים חלוקים ביניהם על דרך הפעולה הרצויה? הקושי לצפות מחלוקות מן הסוג הזה, הוא בדיוק מסוג הקשיים שמכשילים חברים שמחליטים להיכנס יחדיו לשותפות עסקית. לכן מוטב תמיד יהיה לקבוע את מנגנון קבלת ההחלטות בשותפות, ולקבוע תחומי אחריות לכל אחד מן השותפים.

מעבר לכך, יש את הנושא של קבלת החלטות המחייבות את השותפות כלפי צדדים שלישיים. האם כל שותף מחייב את השותפות בכל פעולה שלו? לפי סעיף 14 לפקודה, כל שותף הוא שלוח של השותפות, וכך הוא פועל מטעמה. כל מעשיו של שותף, שהוא עושה "בתחום הפעילות של השותפות", מחייב את כל השותפים האחרים, זולת אם אין לו הרשאה לפעול מטעם השותפות, והצד השלישי מודע לכך. למשל, אם אנחנו שותפים בתחום של סחר בעץ, ואחד השותפים מבצע רכישה של עץ לעיבוד, אזי חזקה שהוא פועל מטעם השותפות, וכך כל השותפות חייבת באופן עקרוני מול צד גימ"ל. לכן, חשוב מאוד להגדיר בין הצדדים את היכולת של שותף לבצע רכישות, ולפעול בכל מיני היבטים נוספים מול צדדים שלישיים.

סיום השותפות

שותפות בין צדדים מתקיימת כל עוד הצדדים רוצים. כל שותף יכול לפרק את השותפות על ידי הודעה לשותפים האחרים (סעיף 41 לפקודה). השותפות היא בעצם מערכת יחסים פרסונאלית: מוות של אחד השותפים למשל, יכול להביא לסיום השותפות. גם שותפות לתקופת זמן, יכולה להסתיים במות אחד השותפים.

מכל מקום, בהסכם השותפות מוטב לקבוע מנגנון היפרדות מוסכם, כזה שיאפשר לצדדים להיפרד, מבלי שהדבר יביא להפסדים כספיים למי מהצדדים. כמו כן, מוטב שהצדדים יקבעו ביניהם מנגנון ליישוב סכסוכים, למשל הסכם בוררות, שיחסוך התדיינות ממושכת ויקרה בבתי משפטים.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי וייצוג בבית המשפט של תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.