איתור חייבים וגביית חובות בישראל עבור תושבי חוץ

בישראל קיימים לא מעט מחלוקות בין בעלי חוב לחייבים. מרבית בעלי החוב, שהם ישראלים, יכולים באופן עקרוני לפקח על הנעשה בהליכי גביית החוב, בהתאם לנסיבות. עם זאת, כאשר מדובר בבעל חוב שהוא תושב חוץ הדבר הופך למורכב יותר.

במאמר זה נדון מעט בהיבטים המיוחדים של גביית חובות עבור תושבי חוץ, כגון איתור החייב, פתיחת התיק, תניות וזכות שיפוט, מיסוי ועוד.

תחילת ההליך עבור תושב חוץ

ישראל היא חלק מהעולם העסקי הגלובלי, וישראלים רבים מבצעים עסקים עם מה שמכונה בפקודת מס הכנסה "תושב חוץ". תושב חוץ מוגדר בפקודה בתור מי שאינו תושב ישראל (אדם, חברה או כל יישות אחרת), או לחילופין, ישראלי שביצע ניתוק תושבות לצרכי מס, וניתן לראות בו תושב חוץ. מכל מקום, כאשר ישראלי מתקשר בהסכם עם תושב חוץ, ואותו ישראלי, לכאורה, מבצע הפרת חוזה או עוולה אזרחית אחרת, צומחת לתושב החוץ עילת תביעה אזרחית כנגד הצד הישראלי, אותו נגדיר כ"חייב".

תקנות סדר הדין האזרחי מאפשרות גם לתושבי חוץ להגיש תביעה בישראל כנגד חייב ישראלי, כאשר מקום עסקו של הנתבע הוא ישראל (על התביעה להיות מוגשת במחוז מגוריו או מחוז עסקו של החייב). כלומר כאשר יש טענה להפרת חוזה, טענה לפגיעה בזכות קניין או כל טענה אזרחית אחרת, לתושב החוץ יש זכות להגיש תביעה בבית משפט ישראלי כנגד חייב ישראלי.

כאשר תובע פלוני מעוניין שעורך דין יטפל בענייניו המשפטיים ויבצע הליך גבייה כנגד חייב בישראל, עליו להעניק ייפוי כוח כללי. אולם כאשר התובע הינו בתושב חוץ, אשר אינו מעוניין להגיע פיזית למדינת ישראל, עליו לתת ייפוי כוח מאושר על ידי נוטריון ציבורי, במדינת מושבו של התובע, כאשר ייפוי הכוח מאומת על ידי חותמת אפוסטיל, בנציגות ישראלית רשמית או מוסד רשמי של מדינת מושבו של התובע.

איתור חייבים עבור תושב חוץ

לעתים יש קושי לאתר את החייב בישראל, וזאת לרוב כאשר מדובר בחייב "שאינו נורמטיבי", קרי אדם הנוהג להשתמש בהטעיות למיניהן, כגון רישום נכסים שלא על שמו, אי דיווח מסודר על פרטיו האישיים וכדומה. את אותם חייבים שאינם נורמטיביים, ניתן לרוב לאתר באמצעות חוקרים פרטיים, אשר יודעים להשתמש במידע חלקי, לאתר החייב, לבצע מסירה של מכתבי דרישה ו/או כתבי טענות. מדובר בהליך הכרוך בעלויות נלוות, ולכן יש תמיד לשקול אל מול גובה החוב את העלויות, וכן את הסיכוי לגביית החוב מהחייב בצורה ריאלית.

לחילופין, ישנם מצבים בהם החייב לא ניתן לאיתור: בין אם הוא יצא את הארץ, ירד למחתרת, או פשוט "נעלם" היטב באמצעות הטעיות כאלה ואחרות. במצבים אלו, עדיין ניתן לגבות את החייב, באמצעות הליך משפטי (בין אם בבית משפט ובין אם בהוצאה לפועל), המאפשר הטלת עיקולים על נכסיו הכלכליים של החייב, ככל שישנם כאלה.

זוכה תושב חוץ בהוצאה לפועל

ככל שיש בידינו חייב שניתן לגבות ממנו כספים, או לכל הפחות יש לנו נכסים כלכליים של החייב מהם ניתן לגבות את החוב או חלק ממנו, אנחנו יכולים לפעול כנגד החייב באמצעי גבייה, עפ"י הדין. ניתן לפתוח תיק בהוצאה לפועל באמצעות הגשת פסק דין לביצוע בהוצאה לפועל (לחילופין, ניתן במצבים מסוימים לפעול ישירות בהוצאה לפועל, למשל כאשר יש לנו שטר חתום על ידי החייב, או כאשר מדובר בתביעה בסדר דין מקוצר לפי סעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל).

כאשר בעל החוב, שהינו תושב חוץ, מבקש לקבל לידיו כספים שהתקבלו כתוצאה מהליך משפטי, יש חשיבות לנסיבות האירוע ומערכת היחסים בין הצדדים, לצורך סיווג הכספים לצרכי מס. למשל, אם מדובר במערכת יחסים עסקית, והחייב ישלם לאחר ההליך כספים לתובע, יתכן ומדובר בהכנסה חייבת, והתובע-תושב החוץ יחויב במס על הכספים הללו, בהתאם לסיווג הכנסות (הכנסה פירותית, הונית וכדומה). ככל שמדובר בתושב חוץ, הוא אינו חייב בתשלום מע"מ (החל רק על ישראלים), אולם הוא כן צריך להציג אישור ניכוי מס במקור לצורך קבלת הכספים, ולשלם מס בהתאם לסיווגם כאמור.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.