תביעת דיבה ולשון הרע

חופש הביטוי הוא אחד מנדבכי המשטר הדמוקרטי ומהווה זכות יסוד של הפרט. על מנת לאזן בין חופש הביטוי והזכות לשם טוב קבע המחוקק את חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. לשון הרע נחשבת למעשה חמור העלול לגרום נזק רב לשמו של אדם, לכן קבע המחוקק שורה של הגנות בחוק לאיסור לשון הרע. החוק נגזר מזכויות הפרט לכבוד, לקניין ולפרטיות, זכויות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
מדי שנה מוגשות תביעות רבות לבתי המשפט בענייני הוצאת דיבה ולשון הרע. בשנים האחרונות גברו התביעות בגלל ריבוי הפרסומים באינטרנט, במיוחד במדיה החברתית. ראוי לציין את פרשת סודרי, א' 37692/03 בה בית המשפט דן באחריות בעל האתר הנוגעים לפרסומים המופיעים באתר, וניכרת התערבות של בית המשפט בנושא מתוך מטרה להגן על חופש הביטוי באינטרנט. לאחרונה בתי המשפט נוהגים להתערב כאשר מוכיחים בפניו כי קיים חשש ממשי לביצוע עוולה, אך התובע חייב להוכיח מעבר לספק סביר כי האדם שפרסם נגדו את לשון הרע התכוון לפגוע בו באמצעות הפרסום.

מהו לשון הרע?

סעיף 1 לחוק מגדיר באופן רחב מהי לשון הרע וקובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו ברבים עלול-

להשפיל אדם או תאגיד בעיני הבריות או לעשותו מטרה ללעג או לשנאה מצדם.
לבזות אדם בשל מעשיו, תכונותיו או התנהגותו.
להוביל לפגיעה במשרתו, בעסקו, במקצועו או במשלח ידו של אדם.
לבזות אדם בשל מוצאו, נטיותיו המיניות, גזעו, מינו או דתו.

בתביעת דיבה ולשון הרע יודגש כי ניסוח החוק הינו בעל אופי נזיקי, קרי ניתן לקבל פיצויים עד 50,000 ש"ח בגין הוכחת העוולה גם ללא צורך בהוכחת הנזק. כמו כן, הוכחת העוולה עלולה לעיתים להיחשב כעברה פלילית שדינה עד שנת מאסר.

מהו פרסום מותר?

לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, פרסום אפשרי במגוון דרכים: בעל פה, בכתב, בדפוס, ביצירת אמנות ובכל אמצעי אחר. מספיק שהפרסום יגיע לאדם אחר זולת הנפגע כדי להגיש תביעת דיבה ולשון הרע נגד המפרסם, לדוגמה תליית מודעה המכפישה שמו של אחד הדיירים בלוח המודעות של בניין מגורים משותף. עם זאת, סעיפים 13-16 לחוק מגדירים מהם הפרסומים שעונים על הגדרת לשון הרע אך נחשבים למותרים ויש לציין כי החוק קובע כי בנסיבות מסוימות גובר חופש הביטוי על פרסום המאפשר לתבוע בגין לשון הרע. סעיף 14 לחוק קובע כי ניתן לפרסם דברי אמת שיש בהם עניין ציבורי ואין דרישה לדיוק במאת האחוזים. סעיף 15 לחוק קובע כי אם המפרסם נהג בתום לב ופרסם מידע החשוב שיגיע לידיעת הציבור הרי לא ניתן להאשימו בעוולה או בעבירת לשון הרע.
תביעות דיבה ולשון הרע נבחנות בבית המשפט בהתאם לנסיבות המקרה ולפי קריטריון המבחן האובייקטיבי, כלומר האם האדם אכן נפגע בפועל, והאם יש בפרסום פוטנציאל פגיעה ולפיכך קיימת עילה להגשת תביעה.

חשיבות הייצוג המשפטי.

זכותו של אדם המרגיש כי הוציאו נגדו לשון הרע להגן על שמו הטוב. חשוב לפנות לעורך דין מנוסה בתביעות דיבה ולשון הרע כדי לאמוד את סיכויי התביעה ועל מנת לקבל ייצוג משפטי הולם בהליך המורכב והארוך הנדרש להוכחת לשון הרע ולקבלת פיצויים.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.