סוד מסחרי

סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 מגדיר "סוד מסחרי" כך: "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיות".

סוד מסחרי.

חשוב להבין כי "סוד מסחרי" איננו בגדר "מילת קסם". מי שטוען לקיומו של סוד מסחרי, איננו יכול להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של סוד כזה, ועליו להוכיח כי אכן המדובר בסוד על פי החוק, וכן לתאר ולפרט את תוכנו. כך נקבע במסגרת ע"ע 164/99 פרומר נ' רדגארד בע"מ, הידוע גם בכינויו "הלכת צ'ק פוינט". ואכן, על מנת שמידע מסויים יוכר כ-"סוד מסחרי", עליו לעמוד ברשימה של תנאים מצטברים, וזאת במסגרת שלושת הדרישות המפורטות להלן:

א. עסקיות המידע.

• המידע הינו בעל ערך עסקי, מכל סוג שהוא:
כלומר, אין המדובר רק במידע פיננסי-כלכלי מובהק, כגון דו"חות עסקיים, אלא בכל מידע שהינו בעל ערך כלכלי-מסחרי, כגון נוסחאות, תהליכי ייצור, וכיו"ב. בעליו של המידע בדרך כלל השקיע משאבים רבים כדי להשיגו, ואילו גילויו של מידע כזה עשוי לחסוך למתחרים זמן, טרחה, או הוצאות.
• עצם סודיותו של המידע מקנה לבעליו יתרון עסקי על מתחריו:
היתרון התחרותי צריך להיות משמעותי, אך לאו דווקא גדול מאד, ודי בכך שלא יהיה טריוויאלי. כמו כן, היתרון הכלכלי איננו חייב להיות ממשי בפועל, כי אם בגדר פוטנציאל  בלבד.

ב. סודיות המידע.

• המידע אינו גלוי ברבים:
המדובר במידע שאינו נחלת הכלל, ואינו מפורסם או ידוע לציבור בשום צורה שהיא.
•    המידע אינו ניתן לגילוי בקלות באופן חוקי על ידי אחרים:
לא ניתן לגלות את המידע בקלות כגון באמצעות חיפוש באינטרנט, ספרות מקצועית, מאגרי מידע הפתוחים לעיון הציבור (מרשם המדגמים, מרשם סימני המסחר, מרשם הפנטנטים, וכד'), וכן באמצעות כל מקור מידע ציבורי ו/או גלוי אחר.

ג. שמירת המידע.

• בעליו של המידע נוקט באמצעים סבירים כדי לשמור על סודיותו.
על הבעלים לנקוט באופן אקטיבי באמצעי אבטחה סבירים לשם הגנת סודיות המידע, ובמידה ולא עשה כך, אין המדובר ב-"סוד מסחרי", וזאת גם אם בפועל לא נפגעה סודיות המידע, כך שהוא לא הפך לגלוי לאחרים.

סבירות האמצעים נבחנת ביחס לערכו של המידע הסודי. כלומר, ככל שהמדובר במידע בעל ערך רב יותר, כך יידרשו אמצעי אבטחה משמעותיים וחזקים יותר לשם הגנתו, וזאת בהתאם לנהוג בענף אליו משתייך אותו המידע.

דוגמאות לאמצעי אבטחה סבירים: שמירת המידע באמצעי אבטחה פיזיים (כגון כספת); שמירת המידע במערכת ממוחשבת, תוך מתן גישה למידע רק לבעלי הרשאה לכך, ובאמצעות סיסמא סודית, ותוך אבטחת רשת המחשבים כולה; החתמת הגורמים החשופים למידע הסודי על התחייבויות לשמירת סודיות, וזאת במסגרת חוזי עבודה, חוזי ייעוץ, חוזי שיתוף פעולה;  ציון סימונים ביחס למידע המוגן ("סודי" או "סודי ביותר"), ועוד.

דוגמאות לסוד מסחרי.

כפי שצויין לעיל, סוד מסחרי איננו  רק מידע פיננסי-כלכלי מובהק, כי אם כל מידע בעל ערך  מסחרי-כלכלי, כגון תרשימים, שרטוטים, תוכניות, נוסחאות כימית (כגון הנוסחה ליצירת המשקה "קוקה קולה"), נוסחאות מתמטיות, נוסחאות הנדסיות, קוד תוכנה, שיטות עבודה, שיטות ייצור, שיטות שיווק, מידע טכנולוגי, תוצאות ניסויים, אמצאות, דו"חות עסקיים,  ועוד.

גם רשימת לקוחות וספקים יכולה להיחשב כ-"סוד מסחרי", אך זאת בתנאי שהוכח כי דרוש מאמץ מיוחד להשיגה, וכי יש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה "מן המוכן" (ע"א 9046/96 פרידה בן ברוך נ' תנובה).

בכל הנוגע לסוד מסחרי, מומלץ ביותר להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום שיוכל לתת ליווי משפטי נכון לבחינת הנושא ויוכל לייעץ ספציפית בנושא שבנידון, שהרי אין מקרה אחד דומה למשנהו.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.