ירושה כאשר אין צוואה

חוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע כי בארץ קיימות שתי דרכים בלבד להנחלת ירושה: על פי צוואה או על פי הדין (ירושה כאשר אין צוואה).
כלומר, כאשר אדם כלשהו נפטר, יש לבדוק תחילה האם הוא הותיר אחריו צוואה. במידה והתשובה לכך חיובית, והצוואה נמצאה כשרה כדין – יש לחלק את הירושה בהתאם להוראות הצוואה. אולם, במידה והנפטר לא הותיר אחריו צוואה, או במידה והוא הותיר צוואה אך היא לא נמצאה כשרה כדין – יש לפעול בהתאם להוראות הדין, וליתר דיוק, בהתאם להוראות פרק ב' של חוק הירושה.

שיטת חלוקת הירושה כאשר אין צוואה.

שיטת החלוקה הנוהגת בהתאם להוראות חוק הירושה הינה שיטת ענפי הירושה, המכונים גם "פרנטלות".
במסגרת שיטה זו, קיימים שלושה ענפי ירושה, המדורגים במדרג היררכי, אשר נקבע בהתאם למידת הקירבה של קרובי הנפטר אליו:

הענף הראשון: צאצאי הנפטר.
הענף השני: הורי הנפטר.
הענף השלישי: הורי הוריו של הנפטר.

בהתאם לשיטה זו, אזי בכפוף למעמדו הנפרד (והמועדף) של בן הזוג של הנפטר, וזאת כפי שיפורט בהמשך, במידה וקיימים יורשים בענף הראשון, ירשו הם את כל העיזבון, והיורשים בענפים הבאים אינם זכאים כלל לחלק מהירושה. ובמידה וקיימים יורשים בענף השני, אזי הם ירשו את כל הירושה, ואילו היורשים בענף השלישי אינם זכאים לחלק מהירושה.

הענף הראשון כולל את צאצאיו הישירים של הנפטר, כלומר: ילדיו ונכדיו. ככל שהנפטר הותיר ילדים, ירושתו תועבר כולה אליהם, ותתחלק ביניהם בחלקים שווים (כאמור, בכפוף לחלקו בעזבון של בן הזוג, במידה והוא גם קיים, וזאת כפי שיפורט בהמשך). עוד יצויין כי בהתאם לסעיף 16 לחוק, גם ילדיו המאומצים של הנפטר וילדיהם (והם בלבד) זכאים לרשת על פי דין את הנפטר.

הענף השני כולל את הוריו של הנפטר. במידה ועודם בחיים בעת פטירת המוריש, הירושה תתחלק ביניהם שווה בשווה (שוב, בכפוף לחלקו בעזבון של בן הזוג, במידה והוא גם קיים, וזאת כפי שיפורט בהמשך). במידה וההורים אינם בחיים, הירושה תתחלק בין צאצאיהם, אף זאת בחלוקה שוויונית – מחצית לצאצאי האם ומחצית לצאצאי האב.

הענף השלישי כולל את ארבעת סביו של הנפטר. במידה ועודם בחיים בעת פטירת המוריש, הירושה תתחלק ביניהם שווה בשווה, ובמידה ומי מהם לא יהיה בחיים, אזי חלקו בירושה יועבר לצאצאיו (שוב, בכפוף לחלקו בעזבון של בן הזוג, במידה והוא גם קיים, וזאת כפי שיפורט בהמשך).
במידה והנפטר לא הותיר אחריו כל יורשים שהם עלפי החוק, תועבר הירושה לידי המדינה, שתשתמש בהם למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד, וזאת כפי שקובע סעיף 17 לחוק.

מעמד בן הזוג של המוריש.

חוק הירושה מעניק לבן או בת הזוג של הנפטר מעמד מועדף בכל הקשור לזכויותיו בעזבון הנפטר, אשר אף הולך וגדל ככל שיורדים בענפי החלוקה: כאשר החלוקה מתבצעת בענף הירושה הראשון: בן הזוג זכאי למחצית הירושה, ויתר היורשים, צאצאי הנפטר, זכאים למחצית השניה.
כאשר החלוקה מתבצעת בענף הירושה השני: אזי במידה והורי הנפטר בחיים – בן הזוג זכאי למחצית הירושה, והורי הנפטר למחצית השניה. במידה והורי הנפטר אינם עוד בחיים – בן הזוג זכאי לשני שליש מהירושה, וצאצאי ההורים זכאים לשליש הנותר, בחלקים שווים ביניהם.
כאשר החלוקה מתבצעת בענף הירושה שלישי: בן הזוג זכאי לשני שליש מהירושה, והורי ההורים של הנפטר וצאצאיהם זכאים לשליש הנותר, בחלקים שווים ביניהם.
בנוסף, בן הזוג זכאי למטלטלין ולמכונית של משק הבית המשותף לו ולנפטר. כמו כן, במידה ולא נותר לנפטר אף יורש מלבד בן הזוג, יירש בן הזוג את כל הדירה בה גר עם הנפטר בשלוש השנים האחרונות שלפני מותו.

יורשים על פי דין הפסולים מלרשת.

סעיף 5 לחוק קובע כי במידה ואחד מהיורשים על פי הדין הורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו, והמוריש לא מחל לו, בכתב או על-ידי עשיית צוואה לטובתו  – נפסל מלקבל את חלקו בירושה, בבחינת "הרצחת וגם ירשת".
במסגרת עז' (חיפה) 3345/97 – נעראני אשרף (קטין) נ' בדארה נעראני, נקבע כי אין הכוונה רק למי שרצח או ניסה לרצוח את המנוח, בכוונה תחילה, אלא גם למי שהרגו או ניסה/סייע להרגו.
כמו כן מי שפעל להעלמת צוואת הנפטר, או להשמדתה, או לזיופה, או שתבע על פי צוואה מזוייפת, ייפסל מלקבל את חלקו בירושה.
בכל מקרה של פסילת יורש, יחולק חלקו של היורש שנפסל בין יתר היורשים הזכאים על פי הדין, וזאת בחלקים שווים ביניהם.

הדרך למימוש ירושה עלפי דין, הינה באמצעות הגשת בקשה לירושה על פי דין בפני רשם הירושה. במקרה של ריבוי יורשים בענף כלשהו, המדובר בהליך המצריך בקיאות בשיטת הפרנטלות, ובמקרה כזה מומלץ מאד להיעזר בעו"ד המיומן בכך, כדי למנוע סרבול מיותר עד להשגת צו הירושה כדין.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.