הסכם שותפות עסקית

שיתוף פעולה עסקי בין מספר אנשים הוא עניין נפוץ למדי ואף הכרחי כאשר מדובר בעסקים מורכבים הדורשים מספר בעלי תפקידים או השקעה שאין אדם אחד יכול לעמוד בה. שיתוף הפעולה העסקי יכול להתרחש במגוון דרכים, שהמקובלות שבהן הן הקמת חברה, עמותה ושותפות. עלכן, יש חשיבות גדולה לוודא כי נערך הסכם שותפות עסקית.

מהי שותפות עסקית?

שותפות מוגדרת בסעיף 1 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975 כ-"חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות", כאשר קשרי שותפות מוגדרים בסעיף הנ"ל כ-"קשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר". ההגדרה למעשה מורכבת משני חלקים. בחלק הראשון נדרש קשר שבין שני אנשים לפחות וזאת, לצורך ניהול עסק שמטרתו הפקת רווחים ואילו בחלק השני, נדרש שהקשר העסקי הנ"ל לא יירשם לפי דין אחר, כלומר, שאין מדובר בחברה, עמותה או כל תאגיד אחר וזהו תנאי שיורי שחשוב להבין ולהפנים, שכן המשמעות שלו היא שבניגוד ליתר ההתאגדויות, שבהן נדרשת התאגדות ברורה, שותפות עסקית יכולה להיווצר אף ללא רישום מסודר ואף אם לא היתה כוונה ממשית להקים שותפות.
שותפות יכולה להיות מוגבלת או כללית ויכולה, כאמור, להיות רשומה או לא.

מהו הסכם שותפות עסקית?

הסכם שותפות עסקית הוא הסכם בין השותפים שבחרו לשתף פעולה עסקי והוא נועד בראש ובראשונה להסדיר את הקשרים העסקיים בין השותפים ואת טיב השותפות וסוגה. כאמור, קיומה של שותפות עסקית אינו מותנה ברישומה אצל רשם השותפויות ולפיכך מומלץ לדקדק אף יותר בפרטי פרטיו של הסכם השותפות ולכלול בו, מלבד, את פרטי השותפים, תפקידים בקשר העסקי, אופן קבלת ההחלטות בין השותפים וכן, לגבי כל שותף ושותף, אם הוא שותף מוגבל או לא.
כמובן, שעל הסכם השותפות להתייחס גם למטרות השותפות ולשיתוף הפעולה העסקי ולא רק לשותפים עצמם ובכלל זאת, מטרת הקשר העסקי, היבטים כלכליים-כספיים, לרבת הזרמת כספים וחלוקת רווחים, וכמובן היבטים הקשורים במישרין לתחומי עיסוקה של השותפות. בהתאם לאמור לעיל, ברור שעל הסכם השותפות רצוי לחתום בשלב מוקדם ככל האפשר.

ייחודה של שותפות.

לשותפות מספר מאפיינים המייחדים אותה מיתר דרכי ההתאגדות וחשוב שבהסכם שותפות עסקית תינתן התייחסות לסוגיות שעלולות להתעורר עקב מאפיינים ייחודים אלו. דוגמה ראשונה, היא הדרך בה באה לסיומה השותפות. ניתן להביא לפירוקה של שותפות גם ללא התערבות של בית משפט וזאת בהתאם להסכמות בין השותפים באשר לדרך הפירוק, התנאים לפירוק וגם מועד הפירוק. כבר בהסכם השותפות ניתן (ומומלץ) להתייחס לכך ולמנוע חיכוכים מיותרים ואי-הסכמות במועד הפירוק עצמו, מה שיאלץ את השותפים לפרק את השותפות באמצעות בית המשפט ולהסב להם נזקים רבים.
נוסף על כך, מאפייניה הייחודיים של השותפות מחייבים גם מתן התייחסות פרטנית במסגרת הסכם השותפות לדרך ההתאגדות, כשותפות כללית או מוגבלת ובאופן יותר פרטני לכל שותף ושותף, שכן חלק מהשותפים יכולים להיות מוגדרים כשותפים מוגבלים אף שישנם בשותפות שותפים שאינם מוגבלים (כלליים).
בניגוד לחברה, מספר השותפים בשותפות מוגבל לעשרים (מעט שותפויות עו"ד ורו"ח בהן ניתן למנות עד 50 שותפים) ולכן מומלץ גם לגבש הסכמות בהסכם השותפות גם לגבי צירוף שותפים ובמידת הצורך מעבר להתאגדות כחברה או כתאגיד אחר.

ניכר אם כך, שהקמת שותפות ועריכת הסכם שותפות אינן עניין של מה בכך וכי על מנת להימנע מסכסוכים מיותרים והוצאות רבות מוטב להיוועץ עם עו"ד בעל מקצועי ובעל ניסיון בדיני תאגידים בכלל ודיני שותפויות בפרט.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.