הסכם זיכיון

זכיינות היא דרך פעולה עסקית, בה רשת של חנויות, מסעדות, סוכנויות נדל"ן וכיוצא בזה, במסגרת הסכם זיכיון, מעניקה הרשת לזכיין זכות להשתמש במותג שלה ובמוניטין שלה ולמכור את מוצריה, תמורת תשלום. הזכיין משלם גם על רכישת הזיכיון וגם כל חודש מעביר לחברה אחוז מסוים מרווחיו. כך, לרשת נפתחים עוד סניפים מבלי שבעלי הרשת צריכים להשקיע בכך מכספם, והזכיין מקבל עסק שהוא כבר בעל מוניטין והכרה.

בחינת כדאיות הסכם הזיכיון.

לפני חתימה על הסכם זיכיון יש לבחון היטב את הכדאיות העסקית של המהלך. בחינת הכדאיות העסקית צריכה להביא בחשבון את עלות רכישת הזיכיון, עלות הקמת הסניף, רווחים צפויים ותחרות צפויה. חשוב שלא להסתמך רק על הנתונים שהחברה המזכה מציגה, אלא להסתייע באיש מקצוע מטעמכם שיבחן את הנושא. כך, בחודש נובמבר 2011 דחה בית משפט השלום תביעה של זכיין שלטענתו כתוצאה ממצגי שווא של החברה המזכה, בנוגע לעלויות ההקמה והתחרות הצפויה נגרמו לו הפסדים כספיים והוא אף נאלץ למכור את הזיכיון (ת"א 259/09 ח' דבורא בע"מ נ' טקדמן בע"מ ואח').

מה יש לכלול בהסכם זיכיון.

הסכם הזיכיון בעצם מגדיר את מערכת היחסים – חובות וזכויות – בין החברה המזכה לזכיין. להסכם הזיכיון חשיבות רבה מאחר שהוא בעצם קובע את התנאים להפעלת הזיכיון. מומלץ להסתייע בעורך דין הבקיא בתחום, בכדי לוודא שההסכם מקיף ומלא ואינו מקפח את זכויות הצדדים. ההסכם צריך לכלול פרטים שיגדירו במדויק מה ההתחייבויות של החברה המזכה כלפי הזכיין. האם הוא מקבל בלעדיות על הזיכיון באזור בו הוא פועל, האם מעבר לזכויות השימוש בשם המותג, החברה מספקת גם ייעוץ, ליווי, אספקת מוצרים ועוד. הסכם הזיכיון צריך גם לכלול את ההתחייבויות של הזכיין כלפי החברה המזכה. באילו תחומים הוא כפוף להנחיות ולכללים של הרשת כולה ובאילו נושאים יש לו חופש פעולה, אם בכלל. שניים מהנושאים שמומלץ להגדיר לגביהם תחומי אחריות בין החברה לבין הזכיין הם הפרסום והשיווק והתקשרות עם ספקים. ההסכם חייב כמובן, להתייחס גם לסוגיית התמורה והתשלומים שהזכיין מחויב להעביר לחברה.

סכסוך עסקי בין החברה לזכיין.

מערכת היחסים בין החברה המזכה לזכיין היא מערכת יחסים עסקית ארוכת טווח שמחייבת אמון ושיתוף פעולה בין הצדדים. צפוי אם כך, שמעת לעת יהיו מחלוקות בין הצדדים. מומלץ לכלול בהסכם הזיכיון מנגנון לפתרון סכסוכים – בוררות, גישור וכיוצא בזה. אך ישנם מצבים בהם המחלוקת או הסכסוך העסקי כל כך חריפים עד שאחד הצדדים מבקש לבטל את החוזה. במצב כזה הצד שמעוניין להמשיך ולקיים את ההסכם נמצא בבעיה. בחודש אפריל 2015 קבע בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בהסכם זכיינות לא ניתן לכפות על הצדדים להסכם, שיחסיהם עלו על שרטון, להמשיך ולקיים שיתוף פעולה עסקי נגד רצונם. כלומר, ברגע שאחד הצדדים מבקש לבטל את החוזה, בית המשפט לא ימנע זאת, אך יחייב את הצד המבטל בפיצוי כספי של הצד השני להסכם (רע"א 1760/15 הנדלניסט ייעוץ, שיווק וניהול נדל"ן בע"מ ואח' נ' פרש קיטשן (2012) בע"מ).

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.