הסכם הפצה

הסכם הפצה הוא הסכם שנחתם בין יצרן או ספק לבין מי שימכור את מוצריו של הספק/יצרן ללקוחות סופיים (כמו קמעונאים, סיטונאים ולעיתים גם לקוחות פרטיים) – כלומר המפיץ. היצרן מתחייב למכור את מוצריו למפיץ אשר מתחייב לשווק אותם ללקוחות, בין אם מדובר בחנויות ובין אם מדובר באנשים פרטיים. לרוב, הרווח של המפיץ נובע מהפער במחיר בו הוא קנה את הסחורה ומחיר בה הוא מוכר אותה, אך יש מקרים בהם המפיץ מקבל עמלה מהיצרן על פי גובה המכירות. כאשר עורכים הסכם הפצה יש סוגיות רבות שיש לתת עליהן את הדעת, החל מאופן התגמול של המפיץ דרך בלעדיות ההפצה, ועד ליכולת של המפיץ למכור או להמחות את ההסכם למפיץ אחר. על כן, מומלץ להסתייע בשירותיו של עורך דין הבקיא בתחום שיוודא שהסכם ההפצה עוסק בכלל ההיבטים הרלבנטיים והנדרשים.

התחייבויות הצדדים להסכם הפצה.

בכדי למנוע אי הבנות וסכסוכים עתידיים, מומלץ שהסכם ההפצה ייערך בכתב ויגדיר במדויק את הזכויות והחובות של שני הצדדים להסכם. בראש ובראשונה יש להגדיר את החובות של הצדדים אחד כלפי השני. האם המפיץ מתחייב לרכוש מראש מלאי מסוים או לעמוד ביעדי מכירה מסוימים, האם היצרן מתחייב בבלעדיות על מוצר או טריטוריה כלפי המפיץ, מי עוסק בשיווק המוצר ומי אחראי כלפי הלקוחות כאשר המוצר פגום. עוד יש להגדיר בהסכם מהי הזכות שמקבל המפיץ בהסכם, האם זו רק זכות חוזית, או האם מדובר בזכות מעין קניינית, המאפשרת לו למכור את זכויות ההפצה לאדם אחר, עם או בלי הסכמת היצרן.

הסכם בעל פה ונושאים שלא הוגדרו בכתב.

כאשר הסכם ההפצה נערך בעל פה או כאשר ישנן סוגיות בנוגע לחוזה שאינן מוסדרות, בית המשפט ייבחן את הנוהג בין הצדדים ובמידת הצורך את הנוהג המקובל בהסכמי הפצה מסוג זה, בכדי להשלים את החסר ולקבוע מה בפועל היו פרטי החוזה. כך, בפברואר 2014 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי למרות שבין הצדדים לא היה הסכם הפצה חתום, מהתנהלות הדברים ביניהם ומהתנהלות היצרן למול מפיצים אחרים ניתן ללמוד מה היו תנאי ההסכם ביניהם. בית המשפט קבע כי בניגוד לטענות היצרן עולה כי למפיץ היתה בלעדיות באזור הגאוגרפי בו פעל וכי היתה לו הזכות למכור את זכויות ההפצה שלו לגורם אחר, כל עוד זה נעשה בהסכמת היצרן (ת"א 1886/04 משה אורמן נ' שטראוס שיווק בע"מ).

סיום ההסכם.

כאשר עורכים הסכם הפצה חשוב להתייחס לדרך סיום מערכת היחסים בין היצרן למפיץ. יש להחליט האם החוזה נחתם לתקופה קצובה או שמדובר בחוזה ארוך טווח. במידה ומדובר בחוזה ארוך טווח יש לקבוע את הדרכים בהן מי מהצדדים יכול לסיימו. יש להתייחס גם לעילות סיום החוזה, וגם לדרך בה זה מתבצע בפועל, כולל מתן הודעה מוקדמת. חשוב גם שההסכם יכלול פרטים לגבי פיצוי ושיפוי בעת החלטה על סיום ההסכם. אחד הנושאים שיש להתייחס אליהם הוא מצב בו היצרן מבקש לסיים את החוזה אך למפיץ עדין נשאר מלאי מוצרים. האם הוא יוכל להמשיך לשווק אותם או שמא היצרן יתחייב לרכוש ממנו את המלאי הנותר.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.