בוררות לעסקים

בוררות היא הליך אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. בוררות מתנהלת כאשר שני צדדים לסכסוך משפטי מחליטים במשותף לנסות ליישב את הסכסוך בהליך בוררות. לרוב, הליכי בוררות מתנהלים כאשר מדובר בסכסוכים עסקיים ועל כן הבוררות הנפוצה ביותר הינה בוררות לעסקים. הליכי הבוררות בישראל מוסדרים בחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. ההחלטה המשותפת לפנות לבוררות מתקבלת לרוב באחת משלוש הדרכים הבאות:

• מראש, טרם הסכסוך, כסעיף בחוזה בין הצדדים שקובע כי סכסוכים משפטיים-עסקיים הקשורים לחוזה יידונו בבוררות;
• לאחר הסכסוך בהחלטה משותפת;
• לאחר הגשת תביעה בהמלצת בית המשפט. נהוג ומומלץ לערוך בין הצדדים הסכם בוררות שיקבע את כללי המסגרת לפיהם תתנהל הבוררות.

חשוב לזכור כי גם כאשר פונים להליך בוררות, אין זה אומר שאין צורך בייצוג משפטי. החשיבות של ייצוג משפטי בהליכי בוררות אינה פחותה מאשר בהליכים משפטיים אחרים. על כן כאשר אתם צד להליך בוררות מומלץ לפנות לעורך דין מסחרי הבקיא בדיני הבוררות לייעוץ וייצוג, כבר בשלב עריכת הסכם הבוררות ולמשך כל תקופת הבוררות. כמו כן לעיתים ישנם הליכים משפטיים בבית המשפט בהקשר של הליך הבוררות וגם במצבים אלו חשוב מאוד להיות מיוצג על יד עורך דין העוסק בתחום הבוררות דרך קבע.

בוררות לעסקים – מינוי בורר.

השלב הראשון בהליך בוררות הוא מינוי בורר. זהות הבורר צריכה להיות מקובלת על כל הצדדים לסכסוך. פעמים רבות מקובל לקבוע בהסכם הבוררות שראש לשכת עורכי הדין ימנה את הבורר עבור הצדדים. כאשר לא מצליחים להגיע להסכמה על זהות הבורר ניתן להגיש בקשה לבית המשפט שימנה בורר. לאחר מינוי של בורר ניתן גם לפנות לבית המשפט בבקשה להעבירו מתפקידו באחת משלוש העילות הבאות:

• נתגלה כי הבורר אינו ראוי לאמון הצדדים;
• התנהגותו של הבורר גורמת לעינוי דין;
• נבצר מהבורר למלא את תפקידו.

סדרי הדיון בבוררות לעסקים.

אחד היתרונות הבולטים של הליך בוררות עסקית הינו העובדה כי הליכי הבוררות אינם כפופים לסדרי הדין המשפטיים ולדיני הראיות, דבר המפשט פעמים רבות את ההליכים ואף מקצר אותם. בהקשר זה חשוב לציין כי החוק קובע כי על הבורר לתת את פסק הבוררות תוך שלושה חודשים מהיום בו החל לדון בסכסוך, כאשר במידת הצורך ניתן להאריך את התקופה בשלושה חודשים נוספים. כלומר, הלכה למעשה, הליכי הבוררות קצרים ומהירים בהרבה מהליכים בבתי המשפט. בנוסף, בעוד שהליכים המתנהלים בבתי משפט הינם הליכים גלויים ופתוחים לכולם, הליכי בוררות ניתנים בחשאיות ובדלתיים סגורות, עובדה זו משמעותית בכל הקשור לסכסוכים עסקיים שהצדדים אינם מעוניינים לחשוף. למרות שהליכי הבוררות אינם כפופים לסדרי הדין הרגילים, חוק הבוררות קובע מספר כללים בנוגע להתנהלות הדיונים, בעיקר בכל הקשור לזימון עדים. עוד נציין כי הבורר אינו כפוף גם לדין המהותי והצדדים יכולים להחליט בהסכם הבוררות על פי מה יפסוק הבורר (הדין הישראלי, דין של מדינה זרה, שיקול דעתו ועוד).

ביטול או אישור פסק בוררות.

לאחר שניתן פסק בוררות יש לצדדים אפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר או לבטל את פסק הבוררות. במידה והוגשה והתקבלה בקשה לאישור פסק בוררות המשמעות היא שהוא מקבל תוקף של פסק דין שניתן על ידי בית משפט. בקשה לביטול פסק בוררות יכולה להיות מוגשת תוך 45 ימים מיום קבלת פסק הבוררות והיא מוגבלת לעילות הקבועות בחוק. כך לדוגמא בחודש יוני 2013 ביטל בית המשפט השלום בחיפה פסק בוררות לאחר שקבע כי הבורר לא עמד בחובת ההנמקה שנקבעה בהסכם הבוררות (הפ"ב 32961-03-12 יהודה טפיירו ואח' נ' זעפרן בנין בע"מ).

ערעור על פסק בוררות.

על פסק בוררות ניתן לערער באחד משני המקרים הבאים בלבד. המקרה הראשון הוא כאשר בהסכם הבוררות נקבע מראש כי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות בפני בורר אחר. המקרה השני הוא כאשר בהסכם הבוררות נקבע כי על הבורר לפסוק בהתאם לדין וכי ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות. במקרה זה ניתן יהיה להגיש ערעור ברשות בית המשפט, אם נפלה בפסק הבוררות טעות יסודית ביישום הדין שיש בה כדי לגרום לעיוות דין. ערעור זה יידון בבית המשפט מול שופט.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.