תקנון אתר אינטרנט

תקנון אתר אינטרנט הוא מסמך המפרט את תנאי השימוש באתר ובעצם מהווה חוזה בין הבעלים של האתר לבין הגולשים והמשתמשים באתר, ולעיתים אף בין גולשים שונים באתר. תקנון אתר אינטרנט הוא מסמך משפטי לכל דבר ועניין ומטרתו העיקרית היא להגן על בעלי האתר מפני תביעות משפטיות שונות. על כן, חשוב מאוד לא רק לנסח תקנון לאתר האינטרנט שבבעלותכם, אלא גם לעשות זאת בצורה המשפטית הנכונה. מומלץ בעת הקמת אתר אינטרנט, ועוד טרם עלייתו לאוויר, לפנות לעורך דין המתמחה בדיני אינטרנט אשר יוכל לנסח עבורכם תקנון שיענה על כל הצרכים שלכם. תקנון אתר אינטרנט שנוסח על ידי עורך דין, בהתאמה אישית לאתר הספציפי שלכם, יגדיר את מכלול הסוגיות שעולות מגלישה באתר שלכם, החל מנושא זכויות היוצרים באתר, דרך תנאי רכישת מוצרים באתר (אם מדובר באתר מכירות) ועד לסמכות השיפוט בעת הגשת תביעה.

אישור התקנון על ידי הגולשים.

בכדי שהתקנון של אתר האינטרנט שלכם יחייב מבחינה משפטית ויהיה ניתן להסתמך עליו בתביעות בבתי משפט, יש צורך שהגולשים באתר יידעו שקיים תקנון ואף יאשרו כי הם מסכימים לקבל את תנאי השימוש באתר המפורטים בתקנון. ישנה גישה הגורסת כי ניתן להסתפק ביידוע הגולשים על קיומו של תקנון לאתר, מתוך תפיסה שמרגע שהחליטו להמשיך ולהשתמש באתר נוצרת הסכמה של הגולשים לתנאי התקנון. מנגד, הגישה היותר מחמירה, דורשת שהגולשים יצטרכו לבצע פעולה אקטיבית כלשהי שתביע את הסכמתם הברורה לתנאי התקנון – לדוגמא לסמן שקראו את התקנון והם מסכימים לתנאיו לפני להתחיל לגלוש באתר. על פי גישה זו חשוב גם להפנות את הגולשים לתקנון באמצעות חלונית שנפתחת או לינק, ולא רק לציין שתנאי התקנון מופיעים באתר. הנטייה של בתי המשפט היא לצדד בגישה המחמירה יותר ולתת תוקף משפטי מחייב לתקנון של אתר אינטרנט רק כאשר נדרשה פעולה אקטיבית של הגולש לאישור התקנון, אשר היה נגיש לעיונו.

דוגמאות מהפסיקה להסתמכות על תקנון אתר אינטרנט.

בחודש אוגוסט 2010 פסק בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב במקרה בו לקוחה תבעה חברה המספקת סיוע בהכנת טפסי בקשת ויזה לארצות הברית וקביעת תור בשגרירות. ההתקשרות בוצעה דרך אתר האינטרנט של החברה. כשהגיעה התובעת לתור שנקבע לה בשגרירות התגלה כי השגרירות סגורה באותו יום. התובעת טענה כי בכך נגרמה לה טרחה מיותר, הפסד יום עבודה ועוגמת נפש. הנתבעת טענה מנגד כי בתקנון החברה המופיע באתר מצויין שירותיה מסתיימים בתיאום הראיון והיא אינה אחראית לפעולות של השגרירות. בית המשפט קבע כי כאשר פנתה התובעת לנתבעת וביקשה את שירותיה וכאשר ניאותה הנתבעת לפניה זו והעניקה את שירותיה, נכרת למעשה הסכם בין הצדדים, המסדיר את מכלול אחריותה של הנתבעת. הסדר זה מתבסס על האמור בתקנון הנתבעת, תקנון אשר התובעת הודתה שקראה ואישרה. מאחר שבתקנון כתוב במפורש שהנתבעת איננה פועלת בתיאום כלשהו עם שגרירות ארה"ב או כל מי מטעמה של שגרירות ארה"ב, אין הנתבעת אחראית לכך שהשגרירות היתה סגורה והראיון בוטל ועל כן יש לדחות את התביעה (ת"ק 27766-03/10 שני מלול נ' חברת איזי ויזה בע"מ). במקרה נוסף מחודש מאי 2013 במהלך דיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, פסק בית המשפט כי לקוח לא יכול לטעון כי לא הבין את תנאי התקנון שהופיע באתר אינטרנט כאשר בכדי להמשיך בגלישה וברכישת המוצר היה צורך לאשר בפעולה אקטיבית שהתקנון נקרא וכי התנאים מוסכמים על הלקוח הגולש באתר ומשתמש בשירותיו. על כן קבע בית המשפט כי כל החיובים שקיבל הלקוח בעקבות שימוש באתר היו כדין לאחר שהוא נתן להם את הסכמתו (ת"צ 1860/09 עמית זילברג נ' פלאפון תקשורת בע"מ ואח').

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.