הקמת קרן גידור להשקעות

סביבת הריבית הנמוכה בישראל ובעולם, דוחפת אנשים כמעט בכוח להשקיע את הכסף שלהם בשוק ההון, במקום להפקיד אותו בפיקדונות בבנקים. אלו המעדיפים שלא לנהל את ההשקעות שלהם בעצמם על ידי השקעה ישירה במניות וכדומה, לרוב יפנו לגוף כזה או אחר שינהל את ההשקעות שלהם עבורם. חלק מעדיפים מסלולי ניהול השקעה הנחשבים סולידיים יותר כגון קופות גמל; חלק מעדיפים קרנות נאמנות להשקעה או קרנות ריט למיניהן; לעומת זאת, חלק מהמשקיעים פונים לאופציה המסקרנת של קרן גידור להשקעה. מהן בעצם קרנות גידור, כיצד הן בנויות, ומדוע הן יכולות להשיא רווחים גם כאשר השווקים בירידה? כל מה שצריך לדעת בנושא קרנות גידור.

קרנות נאמנות מול קרנות גידור.

חשוב להבהיר למה הכוונה כאשר מדובר בקרן גידור: כאשר רוכשים מניות בצורה "קלאסית" (מה שמכונה גם "לונג"), מרוויחים אם המניה עולה, ומפסידים אם המניה יורדת. עם זאת, אם נשתמש באמצעים פיננסיים שונים, ניתן לגדר את הסיכונים שלנו כמשקיעים, ולהשיא רווחים גם במצבים בהם המניה יורדת, כמו למשל רכישת מניה בשורט, פוזיציה אשר מניבה רווחים דווקא כאשר המניה יורדת. "גידור" אם כן היא אסטרטגיית השקעה המתיימרת לבצע עסקאות סחר מורכבות יותר מאשר פוזיציות "לונג" על מניות ואגרות חוב, וכוללת למשל השקעה בשורטים, אופציות, עסקאות במינוף גבוה ועוד. רוצה לומר, תיאורטית, ההבדל בין קרנות נאמנות "רגילות" להשקעה, לבין קרנות גידור, היא שקרנות גידור גמישות יותר בבניית תיק ההשקעות שלהן, ופועלות באפיקים ספקולטיביים יותר.

עם זאת גם ההגדרה הזאת לקרנות גידור לוקה בחסר, שהרי לא מדובר רק בגידור השקעות. האמת היא שישנן קרנות הנחשבות לקרנות גידור, שאינן מבצעות גידור השקעות בפועל. אז מה עוד מאפיין קרנות גידור? קרנות אלו לרוב מאוגדות במבנה משפטי המאפשר להם גמישות בבחירת אפיקי ההשקעה שלהן. למה הכוונה? בישראל, קרנות השקעה שונות מאוסדרות לרוב על ידי חוק השקעות משותפות בנאמנות, תשנ"ד-1994. עם זאת, סעיף 2 לחוק פוטר הסדרי השקעה המוסדרים לפי דין אחר. הניסוח הזה גרם לקרנות השקעה רבות להתאגד במבנה משפטי מיוחד הנקרא "שותפות מוגבלת": ההנחה היא שהיות ואלו מוסדרות על ידי פקודת השותפויות, חוק השקעות משותפות בנאמנות לא חל עליהן (וכך אינן חייבות בתשקיף, פיקוח של הרשות לני"ע, רישיון ניהול תיקים למנהל וחובות רבות נוספות). רוצה לומר, אין הגדרה מושלמת למה היא בדיוק קרן גידור, שהרי קרן השקעה יכולה לנקוט באסטרטגיות גידור למיניהן, ויכולה שלאו, וכן יכולה להתאגד כשותפות מוגבלת, ויכולה שלאו; במידה מסוימת, מדובר במבחן מהותי ולא פורמלי, וקרן השקעות מסוימת יכולה לקרוא לעצמה קרן גידור, גם אם יש כאלו שיטענו שהיא אינה מהווה קרן גידור בפועל.

כיום ההערכה היא שפועלות בערך 170 קרנות גידור בישראל, המנהלות סך הכל בערך 30 מיליארד שקלים. מדובר על פניו בשוק קטן יותר ביחס לקרנות הנאמנות הקלאסיות, המנהלות למעלה ממאה מיליארד שקלים. הסיבה לכך היא שמדובר בקרנות המיועדות לאוהבי סיכון, וכן זמינות עבור קבוצה לא גדולה של משקיעים. כדי להבין זאת, נסביר כיצד בנויה קרן גידור.

כך תקימו קרן גידור.

כדי להקים קרן השקעות בנאמנות, תיאלצו לפרסם תשקיף, לדווח לרשות לניירות ערך על נכסי הקרן בכל 45 יום וכדומה. כמו כן, קרן נאמנות מחויבת להשקיע בנכסים בהתאם לאמור בתקנות [ראו תקנות מגבלות ההשקעה של קרנות בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), 1994- התשנ"ה, וכן תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), תשנ"ה-1994]. מדובר בהוראות קוגנטיות שנועדו להגן על המשקיעים.

קרנות גידור לעומת זאת פטורות מרבות מן המגבלות הרגולטוריות הללו: כדי להקים קרן גידור, יש להקים ראשית שותפות מוגבלת רשומה. השותפים המוגבלים הם המשקיעים בקרן, ואילו השותף הכללי, שאינו מוגבל באחריותו, יהיה המנהל בקרן. עם זאת, השותף הכללי בשותפות יהא לרוב חברה בע״מ [ראו סעיף 57 (ב) לפקודת השותפויות] וכך ניתן להגביל את האחריות המשפטית של הקרן ושותפיה.

את מערכת היחסים בין השותפים (המשקיעים) לבין הקרן מסדירים בהסכם השותפות: כמה משקיע כל שותף, מתי הוא יכול למשוך את כספו אם הוא רוצה בכך, מתי מחלקים רווחים, כיצד מתוגמל מנהל הקרן (לרוב מדובר בשילוב של אחוז קבוע מההשקעה, ואחוז מסוים מהרווחים), האם יש אדמיניסטרטור ונאמן מס, באילו אפיקים תשקיע הקרן ועוד.

השאלה האמיתית היא כיצד קרנות גידור אוספות משקיעים: כאמור בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 [וכן בתקנות ניירות ערך (פרטים לענין סעיפים 15א עד 15ג לחוק), תש"ס-2000], לא ניתן לפרסם הצעה להשקעה ליותר מ-35 אנשים (שאינם משקיעים כשירים) ב-12 חודשים קלנדריים. הדגש הוא על מספר הניצעים (האנשים שהוצעה להם ההשקעה), ולא על אנשים שבחרו להשקיע בפועל. יתרה מכך, הרשות לניירות ערך מונעת מקרנות גידור לגייס יותר מ-50 משקיעים שאינם כשירים. משום מגבלה זו, נעשה לעתים ניסיון לפצל בין המשקיעים על ידי ניהול משותף של מספר קרנות. עם זאת, כאשר מדובר בפיצול מלאכותי, בית המשפט והרשות לניירות ערך יראו בקרנות המפוצלות בתור קרן אחת, עליה חלות המגבלות (ראו למשל ת”א 2382-06 הורביץ נ’ קרן אינטגרל שותפות מוגבלת ואח').

משום כך, הדרך בה פועלות מרבית קרנות הגידור, הוא ניהול השקעות עבור משקיעים כשירים. לפי התוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, משקיע כשיר הוא משקיע העומד באחד מהתנאים הבאים:

1. שווי הנכסים הנזילים הכולל שלו הוא לפחות 8,364,177 שקלים חדשים;
2. גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות, עולה על 1,254,627 שקלים חדשים, או לחילופין, גובה הכנסת התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 1,881,940 שקלים חדשים;
3. השווי הכולל של הנכסים הנזילים שבבעלותו עולה על 5,227,610 שקלים חדשים, ובנוסף, גובה הכנסתו בכל אחת מהשנתיים האחרונות עולה על 627,313 שקלים חדשים, או לחילופין, גובה ההכנסה כאמור של התא המשפחתי שאליו הוא משתייך עולה על 940,969 שקלים חדשים;

משום כך, רוב קרנות הגידור הפרטיות הן למעשה מועדונים אקסקלוסיביים יחסית, של מנהלי השקעות הפונים למכריהם הטובים, או לחילופין למשקיעים מבוססים שיכולים להרשות לעצמם להשקיע באפיקים ספקולטיביים יותר.

קרנות גידור כפתרון לניהול השקעות בקריפטו.

אחד מעולמות ההשקעה המעניינים ביותר בשנים האחרונות הוא שוק ההשקעות בקריפטו. מטבע הביטקוין, המפורסם שבמטבעות הדיגיטליים, החל להיסחר ב-2015 בקצת יותר מ-300 דולרים ליחידה, והגיע בשיאו (נכון לעכשיו) למחיר של 64,000 דולרים לקראת סוף 2021. עם זאת, השוק הזה חווה לא רק רגעי גאות זוהרים, אלא גם רגעי שפל אפלים, כאשר מטבעות רבים רשמו אחוזי תשואה דמיוניים בתוך שבועות ואף ימים ספורים, רק כדי להתרסק לגמרי זמן קצר לאחר מכן. משום כך, משקיעים מוסדיים ותיקים אינם ששים להיכנס לשוק הקריפטו.

עם זאת, וכפי שהוסבר במאמר זה, קרנות גידור נועדו לרוב לצורך השקעה באפיקים הנחשבים הפכפכים יותר. כל עוד הדבר מוסדר בהסכם השותפים של הקרן, קרנות גידור הן המקום הנכון לנהל בו השקעות עבור משקיעים המעוניינים להיכנס לשוק הקריפטו. עבור משקיעי קריפטו מנוסים ומקצועיים, שלמדו היטב את שוק המטבעות והתנודתיות שלו, אשר מעוניינים לנצל את הידע שלהם להשקעות עבור אחרים, הכלי המתאים ביותר לניהול השקעות מסוד זה, הוא קרן גידור.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.