תביעה ייצוגית בנושא איכות הסביבה

למרות שמדובר בכלי משפטי חדש יחסית (חוק תובענות ייצוגיות עבר רק ב-2006), תובענות ייצוגיות מהוות כלי משפטי חשוב עבור "האזרח הקטן", כנגד מעוולים ציבוריים המזיקים בהיקפים גדולים (גם בתחומי איכות הסביבה). עם זאת, לא כל עניין יכול להתברר באמצעות תובענה ייצוגית. ישנן דרישות מקדימות לבחינת ההתאמה לדיון כתובענה ייצוגית, כפי שפורט ברע"א 9617/16 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נגד לפינר. לפי פסק הדין, על מנת להגיש תובענה ייצוגית, יש לעמוד במספר תנאים מצטברים:

1. עילת התביעה תהיה מנויה בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות;
2. התביעה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה;
3. יש אפשרות סבירה שהשאלות הללו יוכרעו לטובת הקבוצה המיוצגת;
4. המכשיר הייצוגי הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין;

כפי שניתן לראות, מעבר לכך שהעניין יהיה מתאים לדיון בצורה תובענה ייצוגית, אחת המגבלות על השימוש בתובענות ייצוגיות, היא הדרישה לכך שלשון החוק תאפשר הגשת תובענה ייצוגית באותו עניין. סעיף 6, לתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 קובע כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה, "גורם המפגע", "מפגע סביבתי" – כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים. כך שבעניינים הקשורים למפגע סביבתי, עפ"י החוק, ניתן להגיש תובענה ייצוגית בגינם.

דוגמה למצב שבו על פניו לא ברור אם הוא מכוסה על ידי לשון החוק, הוא נושא של גשת תובענה נזיקית על נזקי גוף, כאשר מדובר במפגע סביבתי. לכאורה אפשר לטעון שמצבים אלו מכוסים על ידי החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), שנחקק בשנת 1992: סעיף 10 לחוק (שנחקק הרבה לפני חוק תובענות ייצוגיות), מאפשר "תובענה קבוצתית" עבור מי שנפגע או עומד להיפגע ממפגע סביבתי וכן לרשימה של גופים המנויים בתוספת לחוק. עם זאת, החוק בפועל לא נותן מענה דומה לזה שנותן חוק תובענות ייצוגיות, שהרי בפועל מעולם לא התקבלה עד כה אף תביעה קבוצתית בהתאם לחוק. מעבר לכך, תביעה קבוצתית מוגשת בשמם של תובעים אשר בחרו להשתייך לקבוצה, וזאת בניגוד לתובענה ייצוגית, אז תובע מייצג בשם קבוצה של תובעים, גם אם אלו לא הצטרפו לתביעה בפועל (אלא אם הם בחרו לעשות Opt out ולא לממש את עילת התביעה שלהם בתובענה ייצוגית). כמו כן, וכאן העיקר, חוק מפגעים סביבתיים מתמקד באכיפה ולא במת פיצויים בגין נזקי גוף לנפגעים, למעט במצבים של מה שכונה בלשון החוק "מפגע סביבתי חוזר".

בפועל אם כן, אזרחי ישראל נותרו עם כלים מועטים להתמודד עם מפגעים סביבתיים כגון מפעלים מזהמים, יצרני כימיקלים למיניהם ועוד. מן המפורסמות היא שהאכיפה במדינת ישראל של משרדי הממשלה לוקה בחסר, ואינה קרובה אפילו לתת מענה לאזרח הקטן במצבים אלו. אז מה כן אפשר לעשות כדי להילחם במפגע סביבתי?

האפשרות של הגשת תובענה ייצוגית בגין פגיעה באיכות הסביבה.

שינוי מגמה בעניין זה ראינו ב-2019 בבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה כנגד שלושים מפעלים מזהמים בחיפה. בת"צ 36568-07-19 עמותת אזרחים למען הסביבה (ע"ר) 580172872 נ' אלקון מרכז מיחזור (2003) בע"מ ואח' הוגשה תובענה ייצוגית בשם אלפי אזרחים, בטענה ש-30 המפעלים באזור מפרץ חיפה מזהמים את האוויר, באופן שהביא לשיעור "תחלואה עודפת" בסרטן ריאות וכן בלימפומה שאינה הודג'קין.

כאמור, סעיף 6 לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות מאפשר הגשת תובענה ייצוגית במצב של: "תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה, "גורם המפגע", "מפגע סביבתי" – כמשמעותם בחוק למניעת מפגעים סביבתיים".

על פניו, החוק מאפשר תובענה בגין מפגע סביבתי. עם זאת, המפעלים שהשיבו לבקשה, טענו כי היות וההגדרה מפנה לחוק למניעת מפגעים סביבתיים, עילות התביעה צריכות להיות בהתאם לאלו שמאפשר חוק למניעת מפגעים, כלומר שהסעיף בחוק תובענות ייצוגיות אינו כולל את האפשרות לתובענה בגין נזקי גוף ונזקי עוולות המוניות.

עם זאת, טענה זו נדחתה על ידי השופט רון סוקול במחוזי חיפה. כפי שסיכם השופט סוקול בפסק הדין: "חוק תובענות ייצוגיות אינו שולל הגשת תביעות לפיצוי בגין נזקי גוף במקרים המתאימים. על פי החוק אין הכרח כי השאלות המשותפות לכל חברי הקבוצה "יאפילו" על השאלות הפרטניות, ודי בכך כי קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכל חברי הקבוצה כדי לפתוח את הדלת לדיון בהליך הייצוגי".

בכך נפתחה הדרך לראשונה להגשת תובענות ייצוגיות בגין חשיפה מתמשכת לנזק סביבתי, דוגמת זיהום האוויר במחוז חיפה. יתכן והפסיקה תפתח את הדלת להגשתן ואישורן של תובענות נוספות כנגד מפגעים סביבתיים בגין נזקי גוף.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין עוסק בתחום האזרחי/מסחרי לרבות בתובענות ייצוגיות ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.