פסק בוררות – האם אפשר לערער? ומתי ניתן לבטל?

מן המפורסמות היא, שמערכת המשפט הישראלית אינה נותנת מענה יעיל לבעלי דין, המבקשים לפתור באמצעותה סכסוכים עסקיים. משום כך, רבים הם הצדדים לסכסוך אשר בוחרים לקחת את ענייניהם להליכי "צדק אלטרנטיבי", ובפרט להתדיין בבוררות במקום בבית משפט. בהליך בוררות, הצדדים מביעים את הסכמתם המפורשת לפתור את הקונפליקט באמצעות בורר המוסכם על שני הצדדים, לפי "כללי משחק" עליהם מסכמים מבעוד מועד. אולם מה קורה כאשר אחד מהצדדים מקבל תוצאה שאינה לשביעות רצונו? על כך במאמר זה.

ערעור על פסק בוררות

במקור, כאשר חוקק חוק הבוררות, לא ניתן היה לערער או לבטל פסקי בוררות, מה שהוביל לכך שמעטים היו בעלי הדין שהעדיפו ללכת לבוררות. כיום חוק הבוררות מאפשר לערער על החלטת בורר, כאשר מתקיימים מספר תנאים (ראו סעיף 29ב לחוק הבוררות); נדון בתנאים אלו:

1. הצדדים הסכימו על כך שניתן יהיה לערער- בניגוד לדיון בבית משפט, שם יש זכות ערעור אוטומטית, בבוררות הצדדים חייבים להסכים מראש כי ניתן יהיה לערער על התוצאה.
2. הצדדים התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין– בורר יכול לפסוק בהתאם לכללים עליהם מסכימים הצדדים. תיאורטית, הצדדים יכולים לבחור ללכת לבוררות, ולקבוע כי הסכסוך ביניהם ייפתר בתחרות של הורדת ידיים; אולם אם הצדדים רוצים שתהיה אפשרות לערער על פסק הבוררות, הבורר צריך לפסוק בהתאם לדין. בהליך זה הצדדים יטענו טענות משפטיות, והבורר ידון בהן לפי אמות מידה משפטיות. הבורר אמנם יכול לטעות בהבנת הדין, אבל הוא לפחות חייב לשאוף לפסוק לפי הדין. מעבר לכך, צריך שייגרם עיוות דין. כלומר, צריך לשכנע שהבורר עשה טעות בהחלת הדין, ויש בטעות זו כדי לגרום לעיוות דין.
3. הצדדים מסכימים כי ניתן לערער ברשות– כלומר, אין זכות ערעור אוטומטי על פסק בורר, ובית המשפט תמיד צריך לאפשר זאת (בדומה לבקשת רשות ערעור בבית משפט).
4. פרוטוקול– ישיבות הבוררות צריכות להיות מתועדות בפרוטוקול, והבורר ינמק את פסק הבוררות. פסק הבוררות חייב להיות מנומק לצורך הגשת ערעור (הוראה זו ממילא קיימת בתוספת הראשונה לחוק, אולם הוסיפו זאת שוב, משום שבמקרה של ערעור, הפרוטוקול חשוב שבעתיים).

ערעור על פסק בוררות יכול להיעשות בשתי דרכים: ערעור לערכאת בוררות נוספת, או ערעור לבית משפט. כלומר, בהסכם הבוררות, בו הצדדים קובעים אפשרות להגיש ערעור, מוטב יהיה כי יגדירו להיכן יוגש ערעור זה: לבית המשפט או לערכאת בוררות נוספת.

ביטול פסק בוררות

אפשרות נוספת העומדת בפני בעל דין שאינו מרוצה מהכרעת הבורר, היא להגיש לבית המשפט בקשה לביטול פסק בוררות. יש לציין כי במידה והוגש ערעור, בית המשפט לא יתייחס לבקשה לביטול פסק בוררות, כלומר לא ניתן להגיש גם ערעור וגם בקשה לביטול פסק בוררות. עם זאת, הצדדים רשאים בערעור להעלות טעמים מכוח סעיף 24 לחוק הבוררות (המתייחס לביטול פסק בוררות).

מתי ניתן לבטל פסק בוררות? בניגוד לערעור, צדדים לא חייבים להכניס את האפשרות לביטול פסק בוררות בתוך הסכם הבוררות, והזכות להגיש בקשה לביטול פסק בוררות קיימת ממילא. בקשה לביטול פסק בוררות יש להגיש (לבית המשפט) תוך 45 ימים מיום מתן פסק הבוררות. לעומת זאת, אם הוגשה בקשה לאישור פסק בוררות בבית המשפט (בקשה לאישור מוגשת על מנת לתת לפסק הבורר תוקף אכיפתי), ניתן להגיש את הבקשה לביטול תוך 15 יום מיום שהומצאה לצד השני הבקשה לאישור פסק הבוררות (אגב, פורמלית אין מגבלת זמנים על המועד שבו ניתן להגיש פסק בוררות לאישור בית משפט. עם זאת, שיהוי ועיכוב שלא לצורך יהוו שיקול בהחלטה של בית המשפט לאישור פסק הבורר).

מתי ניתן לבטל פסק בוררות? סעיף 24 לחוק מונה עשרה מצבים אפשריים לביטול פסק בוררות. נתייחס לחלק מהם:

1. לא היה הסכם בוררות תקף– על פניו, אין צורך בסעיף זה, שהרי ממילא אין בוררות ללא הסכם בוררות תקף. מכל מקום, באופן עקרוני, אם בעל דין סבור שלבורר אין סמכות, מוטב להביא את הנושא לדיון והכרעה עוד בטרם ינתן פסק בורר.
2. הפסק ניתן על ידי בורר שלא מונה כדין– לעתים הסכם הבוררות לא מונה בורר בשמו, אלא נוקב בפרוצדורה שבה ימונה בורר. במצבים כאלה, יתכן שימונה בורר כדי לדון בסכסוך, ואז בעל דין יגלה למשל שלבורר יש אינטרס בהליך או משהו כזה. בפס"ד רע"א 296/08 ארט בי בע"מ נ' עזבון ג'ק ליברמן, אומר השופט דנציגר כי המבחן צריך להיות זהה למבחן לפסלות שופט – קרי חשש ממשי למשוא פנים.
3. הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות– סעיף 24(3) קובע כי על הבורר לפעול בהתאם למה שהוסמך בהסכם הבוררות. במרבית המקרים, הצדדים מסמיכים את הבורר לפעול על פי דין, ואז עליו לפסוק לפי הדין (וזה נכתב במפורש בסעיף 24(7) לחוק). מותר לבורר לטעות בהבנת הדין כמובן, אולם אם כלל לא התייחס לדין הקיים, אזי אפשר לטעון שחרג מסמכות.
4. לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו– אם לבעל דין לא ניתנה הזדמנות להביא ראיות, מדובר בעילה לביטול פסק הבוררות.
5. הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לתת נימוקים לפסק והבורר לא עשה כן– מן הפסיקה עולה, כי בפועל, בורר שלא הוטל עליו לנמק, אינו חייב לנמק. מכל מקום, בפועל, הסעיף הזה נחקק בטרם תוקן חוק הבוררות, ובטרם התווספה התוספת הראשונה לחוק, בה נכתב כי בורר חייב ממילא לנמק את פסק הבוררות. ומכל מקום, ככל שרוצים שתהיה אפשרות להגשת ערר, הבורר חייב לנמק את פסק הבוררות.

עם זאת, ולמרות כל האמור, הצד השני לבקשה לביטול פסק בוררות, יכול לטעון כי למרות שנפל פעם בהחלטת הבוררות, לצד שמנגד לא נגרם עיוות דין כתוצאה מן הפגם, ולכן אין לבטל את פסק הבוררות.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, פתרון סכסוכים אלטרנטיבי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.