כיצד ניתן לערער על פסק בוררות?

כאשר ניתן פסק בוררות, יתכן שהבורר יפסוק שלא בהתאם לתפיסה שלנו ביחס לעובדות ונסיבות העניין, ונשאף לשנות את ההחלטה. כאשר אנו מבקשים לשנות את תוצאות הבוררות, אפשרות אחת העומדת בפנינו היא הגשת בקשה לביטול פסק הבוררות. עם זאת, בקשה זו מוגבלת למספר עילות מצומצם יחסית של ביטול פסק בוררות. אפשרות נוספת היא הגשת ערעור על פסק הבוררות. אולם מה הם התנאים לביטול פסק בוררות? על כך במאמר זה.

מדוע לערער על פסק בוררות?

כאשר נחקק חוק הבוררות (ב-1968) כלל לא היה ניתן לערער על פסק בוררות. משום כך, בוררות הייתה כלי יחסית בשוליים של המשפט, והמון אנשים פחדו לעשות בו שימוש. ברע"א 2237/03 אפרים שועלי בנין והשקעות נגד המועצה המקומית תל מונד, כתב השופט רובינשטיין:

"והנה, השאלה שמנקרת במוחי היא אם משמלאו ל"ו שנים לחוק הבוררות, אין מקום לעיין מחדש בחלק מהוראותיו, אם בפרשנות שבפסיקה ואם אף בחקיקה, כדי לחזק את מוסד הבוררות ולא להחלישו, להגביר את האמון בו ולא לצמצמו ולחזק – וזו עיקר – את תחושת הצדק בקשר לבוררות… הרצון לחזק את מעמדו של פסק הבוררות כהכרעה סופית… עלול לעתים להיות מסוכל נוכח תסכולם של בעלי-דין שאינם יכולים להשיג על טעות ברורה בפסק אשר אינה יכולה לבוא בגדר טעות חישוב, ויוצאים הם וידיהם על ראשם? לכך כיוון בית-המשפט המחוזי בתיק דנא באומרו כי "דווקא החשש מהנצחת טעויות מהסוג שבפנינו הוא המרתיע מתדיינים מפני פניה לבוררות, באין ערעור".

דבריו של השופט רובינשטיין מספרים את הסיפור: החשש מאנשים מטעות שיפוט בהחלטת בורר, מנע מאנשים רבים לעשות שימוש בכלי של בוררות. משום כך, ב-2008 תוקן חוק הבוררות, כך שניתן יהיה להגיש ערעור על החלטת בורר. המשמעות היא שאם אחד הצדדים סבור שהבורר טעה ביישום הדין על עובדות המקרה, לא מדובר בסוף פסוק, והוא יכול לבקש בחינה של המקרה על ידי שופט.

התנאים להגשת ערעור על פסק בוררות

לא על כל פסק בוררות ניתן להגיש ערעור. על מנת להגיש ערעור, נדרשים לעמוד במספר תנאים מקדימים, כפי שכתוב בסעיף 29ב:

29ב. (א) צדדים להסכם בוררות אשר התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין, רשאים להסכים כי ניתן לערער על פסק הבוררות, ברשות בית המשפט, אם נפלה בו טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין; ערעור כאמור יידון בשופט אחד, ויחולו עליו ההוראות החלות על ערעור לפני בית המשפט.
(ב) הסכימו צדדים להסכם בוררות כי פסק הבוררות ניתן לערעור לפני בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), יתועדו ישיבות הבוררות בפרוטוקול והבורר ינמק את פסק הבוררות.
(ג) הוגש ערעור לבית המשפט על פסק הבוררות, לא ייזקק בית המשפט לבקשה לביטול פסק הבוררות, והצדדים יהיו רשאים להעלות בערעור טענות בעניין ביטול פסק הבוררות על פי אחת העילות שבסעיף 24 לחוק.

כלומר מדובר במספר תנאים מצטברים:
1. הצדדים התנו שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין- צדדים באופן עקרוני מוסרים את הדין להחלטת בורר בהסכמה, והם יכולים להחליט ביניהם שהבורר יכריע כפי שהוא רואה לנכון. אולם אם רוצים לשמור על האפשרות של ערעור, עליהם להחליט שהבורר יפסוק בהתאם לדין.
2. הצדדים מסכימים כי ניתן לערער ברשות- אין זכות ערעור אוטומטי, אלא בית המשפט תמיד צריך לאפשר זאת (בקשת רשות ערעור).
3. אם נפלה בפסק הבוררות טעות יסודית ביישום הדין- פסק הדין צריך להיות על פי הדין, ואם איננו על פי הדין, אתה יכול לערער על כך לבית המשפט.
4. צריך שייגרם עיוות דין- טענת שיכול לעלות בערעור, היא שהבורר עשה טעון יסודית ביישום הדין. אולם לאחר ששכנענו שהבורר עשה טעות יסודית בהחלת הדין, יש להוכיח כי באותה טעות יש כדי לגרום לעיוות דין. אין צורך להוכיח כי הטעות גרמה בפועל עיוות דין, אלא יש לבסס כי יש בטעות זו אפשרות סבירה שייגרם עיוות דין.
5. פרוטוקול- ישיבות הבוררות צריכות להיות מתועדות בפרוטוקול, והבורר ינמק את פסק הבוררות. פסק הבוררות חייב להיות מנומק.

התנאים לקבלת ערעור לפי חוק הבוררות הם לא פשוטים. כלומר, לא מספיקה טעות משפטית בפסק הבורר, אלא נדרש שתהיה זו טעות משפטית שמביאה לתוצאה משפטית שיש בה עיוות דין. בפסק דין רעא 6649/10 עו"ד יצחק אבישר נ' עו"ד שרונה גונן נכתב כך:

"לא כל טעות מאפשרת לבטל את פסק הבורר. יש להראות כי עוצמת הטעות מחייבת את ביטולו. זאת בשל העובדה כי מדובר בטעות משפטית ביישום הדין, טעות שאינה שולית או זניחה, אלא יסודית, ותנאי חשוב נוסף הוא שאכן יש בטעות כדי לגרום לעיוות דין"…

בתיקון מס' 2 לחוק הבוררות, היתווה המחוקק דרך ביניים, שתכליתה חיזוק מוסד הבוררות. זאת באמצעות יצירת מנגנון משפטי שמאפשר לתקן טעויות, אך מנגד לא פורץ את הסכר ולא מאפשר להגיש ערעור על כל טעות וטעות".

רוצה לומר, התיקון לחוק (שאפשר הגשת ערעורים) נועד לשמור את הליך הבוררות כאלטרנטיבה יעילה ומהירה (כך שרוב המקרים ייסגרו ללא ערעורים), אולם מנגד מאפשר לתקן מצבים בהם הייתה טעות משפטית ביישום הדין.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, פתרון סכסוכים אלטרנטיבי, בוררות וגישור ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.