בוררות – מה שחשוב לדעת

בסדרה הישראלית המיתולוגית ״הבורר״, אמר השחקן משה איבגי (הלא הוא ברוך אסולין, הבורר של העולם התחתון) כי ״מה שחשוב בחיים זה לא מה אתה משיג, זאת רק הדרך שאתה משיג את זה״. אותו בורר טלוויזיוני אמנם התכוון לתת עוד אחד משיעורי החיים המפורסמים שלו, אולם המשפט הזה מעניין גם בדיון על בוררות בצד הנכון של החוק: בוררות היא כלי אלטרנטיבי ליישוב סכסוכים; כלומר, במקום ליישב את הסכסוך בין שני הצדדים בבית משפט, ניתן על פניו להשיג את אותה התוצאה (קרי יישוב המחלוקת), בדרך אחרת. האם מה שחשוב הוא השורה התחתונה (יישוב הסכסוך) או הדרך בה מגיעים אליה (בוררות או משפט)?

בוררות – הליך אלטרנטיבי.

כדי לענות על השאלה, צריך לענות על שאלה אחרת – מדוע בעצם נדרשת מערכת אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים? הסיבה לכך היא שבמידה רבה מערכת בתי המשפט לא מעניקה שירות טוב לאזרחים בחברה שלה: אינספור תיקים נמרחים על פני שנים ארוכות, היות ויומני הדיונים של השופטים מתפקעים מרוב עומס. אם כן, בוררות היא מעין הפרטה של ההליך המשפטי: פניה לשוק הפרטי לצורך טובין (משפט צדק יעיל) שהמדינה אינה מספקת בצורה טובה.

עם זאת, הבוררות עדיין נמצאת בשוליים מבחינת הנוכחות שלה בעולם המשפט. נראה שהציבור הישראלי ברובו לא נוהר לפתור סכסוכים במסגרת הליך מסוג זה. סיבה אחת לכך היא מודעות נמוכה לאפשרות של פתרון הסכסוך בצורה הזו, ואולי אף מדובר בעניין תרבותי, כלומר חשש מסטיגמות ביחס לשימוש בהליך. מעבר לכך, ישנן גם סיבות אובייקטיביות: על פסק בוררות אי אפשר לערער (אלא אם נקבע אחרת בהסכם), ומנגד, ניתן פשוט לבטל אותו בתנאים מסוימים, מה שמכניס המון אי ודאות ביחס לשימוש בהליך.

סיבה נוספת המונעת שימוש רווח יותר בבוררות, היא שלהליך מגיעים רק כאשר יש הסכם בכתב בין הצדדים, לפיו סכסוך קיים או סכסוך עתידי שעשוי לפרוץ בין הצדדים ייפתר בבוררות. כלומר, כאשר צדדים חותמים ביניהם חוזה, הם עשויים להכניס בו תניית בוררות, לפיה במקרה בו יתגלע סכסוך ביניהם, אותו סכסוך יידון אצל בורר במקום בבית משפט. עם זאת, אם אותם צדדים להסכם לא הכניסו תניית בוררות מבעוד מועד, ופרץ ביניהם סכסוך בסופו של יום, ספק אם יוכלו להסכים ביניהם על העברת הסכסוך לדיון בבוררות.

כאן ניתן להצביע על החשיבות של ניסוח מדויק של תניית הבוררות בהסכם: מי יהיה הבורר, מתי הולכים לבוררות, תוך כמה זמן יינתן פסק הבורר, האם ניתן לערער על פסיקת הבורר וכדומה (למשל, סעיף ט״ו לתוספת הראשונה לחוק הבוררות תשכ"ח-1968, קובע שפסק בוררות יינתן לכל היותר תוך שישה חודשים מרגע שהחל לדון בסכסוך. מתי הוא החל לדון בסכסוך? זו שאלה שהתשובה עליה אינה ברורה מאליו כפי שאנו אולי עשויים לחשוב).

יתרונותיו של הליך הבוררות.

חשוב לומר, מרגע שתניית הבוררות מנוסחת כדבעי, להליך מסוג זה יש לא מעט יתרונות על ההליך המשפטי. למשל, במקום להיגרר שנים בבית משפט בהמתנה לפסק דין חלוט (כלומר, לאחר שמוצתה האפשרות של ערעור), ניתן להגיע ליישוב הסכסוך בצורה מהירה יותר לאין שיעור. במידה רבה, מערכת המשפט אף מעודדת הליכה של צדדים לבוררות, בכך שהיא מבצרת את החלטתו של הבורר ומנסה להגן עליה מהתערבות עתידית על ידי שופט: על החלטת בורר לא ניתן לערער (אלא אם נוסח אחרת בתניית הבוררות), וניתן רק להגיש בקשת ביטול של ההחלטה; בסעיף 24 לחוק, מנויות מספר עילות ביטול אפשריות לפסק הבורר. אולם גם אם נניח ואחת העילות התקיימה,סעיף 26 לחוק הבוררות קובע כי בית המשפט רשאי לדחות בקשת ביטול על אף קיומה של אחת העילות האמורות בסעיף 24, אם היה סבור שלא נגרם עיוות דין. כלומר, ההעדפה היא לשמור על החלטת הבורר אוטונומית מבית המשפט. מעבר לכך, לבורר יש סמכות לתת סעדים זמניים כגון עיקולים, לזמן עדים ואפילו להביא צווי הבאה. כלומר, יש לו סמכויות לא מעטות כדי לשרת את מטרת הבוררות, קרי פתרון הסכסוך ביעילות עבור הצדדים.

חשוב לומר, בעולם האמיתי, צדדים מגיעים לבית המשפט רק אם כלו כל הקיצים, ובאמת אין אפשרות אחרת. הגשת תביעה בבית משפט, מבלי שהדבר היה הכרחי לחלוטין, משולה למעשה טירוף: העלויות הרבות והאיטיות האבסורדית של ההליך, הופכות הגשת תביעה למוצא אחרון, משהו שעדיף להימנע ממנו בכל דרך. אחת הדרכים האפקטיביות להימנע מכך היא בוררות. משום כך, חשוב להיוועץ עם עורך דין מנוסה בעת ניסוח הסכם, כך שיעניק לצדדים ייעוץ בדבר הכנסת תניית בוררות בהסכם, וכן חשוב למנות בהסכם בר סמכא מתאים שישמש כבורר במקרה שיווצר בין הצדדים סכסוך, ויפסוק בהליך בהתאם לדין המהותי באותו עניין.

אלי שמעוני, משרד עורכי דין בהרצליה ובתל אביב, עוסק בתחום האזרחי/מסחרי, פתרון סכסוכים אלטרנטיבי ובייצוג תובעים ונתבעים. פנו אלינו בכל שאלה ונשמח לסייע.
במייל: [email protected], טלפון: 09-8669556, 03-5507155.
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.